ביה"ד של מועצת העיתונות קיבל את עתירת הצלחה בנושא גילוי כלכלי נאות של כלי תקשורת ומו"לים

ראשי >משולחן ההצלחה>סיפורי הצלחה>ביה"ד של מועצת העיתונות קיבל את עתירת הצלחה בנושא גילוי כלכלי נאות של כלי תקשורת ומו"לים
באפריל 2017 קיבל בית הדין לערעורים של מועצת העיתונות תלונה שהגישה עמותת הצלחה בנושא חובת גילוי נאות של כלי תקשורת.

מדובר בסעיף 15ב' בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות, לפיו חלה חובה על כלי התקשורת לפרסם אחת לשנה את רשימת האינטרסים העסקיים והכלכליים המהותיים שלהם – סעיף שממנו התעלמו כל כלי התקשורת מאז ומעולם.

בפברואר 2017 החליטה מליאת מועצת העיתונות – בעקבות תלונה שהגישה הצלחה כנגד כ-30 כלי תקשורת – דווקא לצמצם את חובת הגילוי הנאות. הוחלט כי לסעיף בתקנון האתיקה יתווספו המלים "שפורסמו במרשם רשמי", כך שנוסח הסעיף יהיה "מו"ל של עיתון ובעליו יפרסמו בעיתון אחת לשנה גילוי נאות של האינטרסים העסקיים והכלכליים המהותיים שפורסמו במרשם רשמי שיש להם בתחום התקשורת ומחוצה לו".

החלטת מועצת העיתונות התקבלה בניגוד לדעתה של הצלחה, שטענה כי "נדמה כי בימים שבהם ברור שאינטרסים כלכליים מביאים להשחתת אמות המידה העיתונאיות, צריכה הייתה המועצה לעמוד על הקשר שבין עיתונות חופשית ואתיקה עיתונאית לבין גילוי הולם. עם זאת, ולמרות שלכאורה נתונים כמו פרסום אינם נכללים במאגר רשמי, הרי שבכל הנוגע לרשויות וגופים החוסים תחת הוראות חוק חופש המידע, גם במתכונת המצומצמת של הסעיף יהיה על המו"לים והבעלים לפרסם כל קשר או התקשרות הניתנים לגילוי לציבור בהתאם להוראות החוק, והתקשרויות עם מפרסמים ציבוריים או התקשרויות המופיעות בפירוט ההתקשרויות של משרדי הממשלה יהיו חייבות בגילוי, וכך נטען גם בפני ערכאת הערעור בבית הדין לאתיקה".   

והערעור המדובר אכן הוגש. זאת, לאחר שזמן קצר לפני החלטת מועצת העיתונות התקיים דיון בתלונה שהגישה הצלחה בבית הדין של מועצת העיתונות, שבסיומו החליטו חברי ההרכב להימנע מקבלת החלטה. על כך הגישה הצלחה ערעור, שנידון בפני הרכב אחר של בית הדין.

הערעור הוגש במטרה שבית הדין יקבע כי כלי התקשורת בישראל לא קיימו את הסעיף המדובר מעולם, לקבל הכרה בחשיבותו של הסעיף וכן לקבל הבהרה בנוגע לסוגי האינטרסים שעל כלי התקשורת לפרסם אחת לשנה. 

בית הדין של מועצת העיתונות קבע בהחלטתו, כי כל כלי התקשורת לא פעלו לפי הסעיף, וכי "ראוי שהסעיף בנוסחו החדש יקוים ככתבו וכלשונו, כמו שאר סעיפי תקנון האתיקה".
עם זאת, חברי הרכב בית הדין הוסיפו לפסק הדין המלצה למועצת העיתונות, לפיה יש לשקול לבטל את הסעיף מאחר וכל כלי התקשורת מתעלמים מקיומו. חברי ההרכב תלו את המלצתם זו ב"שינוי דרמטי שחל בתקשורת בכל הנושא של גילוי נאות ושל אינטרסים כלכליים ועסקיים". בפסק הדין לא נכלל הסבר לגבי טיבו של השינוי הדרמטי, כהגדרת חברי ההרכב.

בימים אלו דנה המועצה בשינויים אפשריים בסעיף ובאפשרות ביטולו – עניין שהצלחה מתנגדת לו בתוקף ורואה בו כעניין מרכזי מתחום חובות הגילוי של כלי תקשורת ובעליהם.
 
 
באפריל 2017 קיבל בית הדין לערעורים של מועצת העיתונות תלונה שהגישה עמותת הצלחה בנושא חובת גילוי נאות של כלי תקשורת.

מדובר בסעיף 15ב' בתקנון האתיקה של מועצת העיתונות, לפיו חלה חובה על כלי התקשורת לפרסם אחת לשנה את רשימת האינטרסים העסקיים והכלכליים המהותיים שלהם – סעיף שממנו התעלמו כל כלי התקשורת מאז ומעולם.

בפברואר 2017 החליטה מליאת מועצת העיתונות – בעקבות תלונה שהגישה הצלחה כנגד כ-30 כלי תקשורת – דווקא לצמצם את חובת הגילוי הנאות. הוחלט כי לסעיף בתקנון האתיקה יתווספו המלים "שפורסמו במרשם רשמי", כך שנוסח הסעיף יהיה "מו"ל של עיתון ובעליו יפרסמו בעיתון אחת לשנה גילוי נאות של האינטרסים העסקיים והכלכליים המהותיים שפורסמו במרשם רשמי שיש להם בתחום התקשורת ומחוצה לו".

החלטת מועצת העיתונות התקבלה בניגוד לדעתה של הצלחה, שטענה כי "נדמה כי בימים שבהם ברור שאינטרסים כלכליים מביאים להשחתת אמות המידה העיתונאיות, צריכה הייתה המועצה לעמוד על הקשר שבין עיתונות חופשית ואתיקה עיתונאית לבין גילוי הולם. עם זאת, ולמרות שלכאורה נתונים כמו פרסום אינם נכללים במאגר רשמי, הרי שבכל הנוגע לרשויות וגופים החוסים תחת הוראות חוק חופש המידע, גם במתכונת המצומצמת של הסעיף יהיה על המו"לים והבעלים לפרסם כל קשר או התקשרות הניתנים לגילוי לציבור בהתאם להוראות החוק, והתקשרויות עם מפרסמים ציבוריים או התקשרויות המופיעות בפירוט ההתקשרויות של משרדי הממשלה יהיו חייבות בגילוי, וכך נטען גם בפני ערכאת הערעור בבית הדין לאתיקה".   

והערעור המדובר אכן הוגש. זאת, לאחר שזמן קצר לפני החלטת מועצת העיתונות התקיים דיון בתלונה שהגישה הצלחה בבית הדין של מועצת העיתונות, שבסיומו החליטו חברי ההרכב להימנע מקבלת החלטה. על כך הגישה הצלחה ערעור, שנידון בפני הרכב אחר של בית הדין.

הערעור הוגש במטרה שבית הדין יקבע כי כלי התקשורת בישראל לא קיימו את הסעיף המדובר מעולם, לקבל הכרה בחשיבותו של הסעיף וכן לקבל הבהרה בנוגע לסוגי האינטרסים שעל כלי התקשורת לפרסם אחת לשנה. 

בית הדין של מועצת העיתונות קבע בהחלטתו, כי כל כלי התקשורת לא פעלו לפי הסעיף, וכי "ראוי שהסעיף בנוסחו החדש יקוים ככתבו וכלשונו, כמו שאר סעיפי תקנון האתיקה".
עם זאת, חברי הרכב בית הדין הוסיפו לפסק הדין המלצה למועצת העיתונות, לפיה יש לשקול לבטל את הסעיף מאחר וכל כלי התקשורת מתעלמים מקיומו. חברי ההרכב תלו את המלצתם זו ב"שינוי דרמטי שחל בתקשורת בכל הנושא של גילוי נאות ושל אינטרסים כלכליים ועסקיים". בפסק הדין לא נכלל הסבר לגבי טיבו של השינוי הדרמטי, כהגדרת חברי ההרכב.

בימים אלו דנה המועצה בשינויים אפשריים בסעיף ובאפשרות ביטולו – עניין שהצלחה מתנגדת לו בתוקף ורואה בו כעניין מרכזי מתחום חובות הגילוי של כלי תקשורת ובעליהם.