עתירת הצלחה חשפה את הסכם כחלון-יעלון על תקציב הביטחון

ראשי >משולחן ההצלחה>סיפורי הצלחה>עתירת הצלחה חשפה את הסכם כחלון-יעלון על תקציב הביטחון
בנובמבר 2016 נחשף לראשונה הסכם עקרונות על תקציב מערכת הביטחון לשנים 2015 עד 2020, שזכה לכינוי הסכם כחלון-יעלון, וזאת הודות לעתירה שהגישה עמותת הצלחה. העתירה הובילה עד כה לחמישה סבבים של חשיפת מידע מתוך ההסכם.

ביולי 2016 הגישה הצלחה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, שהתבססה על חוק חופש המידע. בעתירה נגד משרדי הביטחון והאוצר, דרשה העמותה לחשוף את מסמך הסיכום התקציבי שנחתם על ידי מנכ"לי שני המשרדים בנוגע לתקציב הביטחון 2015 עד 2020.

ההסכם אמנם דווח במסגרת מסיבת עיתונאים ואולם שני המשרדים סירבו לחשוף את תכניו. בעתירתה טענה הצלחה, בין השאר, כי "על החשיבות שבשקיפות החלטות תקציביות אין ולא יכול להימצא חולק. אחד הכללים המכוננים של ההכרעות התקציביות של המדינה, הוא שהכרעות אלה נעשות בפומבי, באופן הנתון לביקורת ובקרה ציבוריים – הן מצד הרשות המחוקקת והן מצד הציבור כולו. ברור שסיכום תקציבי בעל היבט תקדימי באשר לתקציב הביטחון לתקופה של חמש שנים הוא מסמך בעל חשיבות ציבורית עמוקה".

רק לאחר שהצלחה הגישה את הבקשה לקבל לידיה את המסמך המלא, פרסמו שני המשרדים הממשלתיים תמצית של ההסכם.

במסגרת ההסכם בין שרי האוצר והביטחון דאז, משה כחלון ומשה יעלון, נקבע בין השאר כי תקציב מערכת הביטחון יהיה 60 מיליארד שקל בשנה למשך חמש שנים. כמו כן, סוכם על עוד שורה ארוכה של נושאים, ביניהם הפחתת מספר המשרתים בקבע, מודל פרישה חדש שיאפשר למשרתים בקבע לפרוש בגיל 35 ולקבל מענק במקום פנסיית גישור, שינויים בגיל הפרישה לקצינים ונגדים נגדים וקצינים, קיצור שירות חובה, אי הכללת פרויקטים שונים בתקציב הביטחון, וכן שאם המשרדים לא יצליחו להגיע להסכמות ביניהם על שיפוי מערכת הביטחון בנוגע להחלטה תקציבית חדשה, אזי תתבצע חלוקה תקציבית שווה בין שני המשרדים.

בדו"ח שפרסם מבקר המדינה נמתחה ביקורת על כך שפרטי ההסכם לא הועברו לידיה של החשבת הכללית במשרד האוצר ועל כך שנמסרו לה נתונים מטעים.

ביולי 2019 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב עתירה שהגישה הצלחה לפי חוק חופש המידע, בו ביקשה לחשוף את ההסכם המלא ונספחיו. בית המשפט קבע, כי נתונים על עלות השכר והגמלאות של אנשי הקבע לא ייחשפו מחשש לפגיעה בביטחון המדינה. עם זאת, בית המשפט מתח ביקורת על כך שמשרדי הביטחון והאוצר נקטו בסחבת בהעברת נתונים שאין בהם פגיעה בביטחון המדינה ובכך גרמו לניהול הליכים ארוכים ללא צורך.

על החלטה זו הגישה הצלחה ערעור לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים מנהליים. בערעור טוענת הצלחה, בין השאר, כי בניגוד לקביעתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, חשיפת נספחי ההסכם שטרם נמסרו במלואם אינה מעלה חשש לפגיעה בביטחון המדינה או בשלומו או ביטחונו של אדם כלשהו.

עוד נטען בערעור, כי "הימנעותו של בית המשפט קמא הנכבד מלקבוע שניתן לגלות לפחות חלק מהמידע על פני תקופת זמן, כפי שנעשה לגבי המידע שנמסר בסבב המסירה החמישי והאחרון, ובהסכמת המשיבים, אינה יכולה לעמוד, שכן לממד הזמן בשיקולי האיזון בין האינטרסים הנוגעים למסירת המידע, יש משמעות וחשיבות רבות".

טענה נוספת שהעלתה הצלחה במסגרת הערעור היא, כי "סירובו של בית המשפט למנות מומחה מוסכם, לצורך בחינת המידע שהוצג במעמד צד אחד על ידי נציגי המשיבים לבית המשפט קמא, הוא בלתי מוצדק, ופוגע באופן לא מידתי בזכויותיה המהותיות והדיוניות של המערערת".
 
 
בנובמבר 2016 נחשף לראשונה הסכם עקרונות על תקציב מערכת הביטחון לשנים 2015 עד 2020, שזכה לכינוי הסכם כחלון-יעלון, וזאת הודות לעתירה שהגישה עמותת הצלחה. העתירה הובילה עד כה לחמישה סבבים של חשיפת מידע מתוך ההסכם.

ביולי 2016 הגישה הצלחה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב, שהתבססה על חוק חופש המידע. בעתירה נגד משרדי הביטחון והאוצר, דרשה העמותה לחשוף את מסמך הסיכום התקציבי שנחתם על ידי מנכ"לי שני המשרדים בנוגע לתקציב הביטחון 2015 עד 2020.

ההסכם אמנם דווח במסגרת מסיבת עיתונאים ואולם שני המשרדים סירבו לחשוף את תכניו. בעתירתה טענה הצלחה, בין השאר, כי "על החשיבות שבשקיפות החלטות תקציביות אין ולא יכול להימצא חולק. אחד הכללים המכוננים של ההכרעות התקציביות של המדינה, הוא שהכרעות אלה נעשות בפומבי, באופן הנתון לביקורת ובקרה ציבוריים – הן מצד הרשות המחוקקת והן מצד הציבור כולו. ברור שסיכום תקציבי בעל היבט תקדימי באשר לתקציב הביטחון לתקופה של חמש שנים הוא מסמך בעל חשיבות ציבורית עמוקה".

רק לאחר שהצלחה הגישה את הבקשה לקבל לידיה את המסמך המלא, פרסמו שני המשרדים הממשלתיים תמצית של ההסכם.

במסגרת ההסכם בין שרי האוצר והביטחון דאז, משה כחלון ומשה יעלון, נקבע בין השאר כי תקציב מערכת הביטחון יהיה 60 מיליארד שקל בשנה למשך חמש שנים. כמו כן, סוכם על עוד שורה ארוכה של נושאים, ביניהם הפחתת מספר המשרתים בקבע, מודל פרישה חדש שיאפשר למשרתים בקבע לפרוש בגיל 35 ולקבל מענק במקום פנסיית גישור, שינויים בגיל הפרישה לקצינים ונגדים נגדים וקצינים, קיצור שירות חובה, אי הכללת פרויקטים שונים בתקציב הביטחון, וכן שאם המשרדים לא יצליחו להגיע להסכמות ביניהם על שיפוי מערכת הביטחון בנוגע להחלטה תקציבית חדשה, אזי תתבצע חלוקה תקציבית שווה בין שני המשרדים.

בדו"ח שפרסם מבקר המדינה נמתחה ביקורת על כך שפרטי ההסכם לא הועברו לידיה של החשבת הכללית במשרד האוצר ועל כך שנמסרו לה נתונים מטעים.

ביולי 2019 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב עתירה שהגישה הצלחה לפי חוק חופש המידע, בו ביקשה לחשוף את ההסכם המלא ונספחיו. בית המשפט קבע, כי נתונים על עלות השכר והגמלאות של אנשי הקבע לא ייחשפו מחשש לפגיעה בביטחון המדינה. עם זאת, בית המשפט מתח ביקורת על כך שמשרדי הביטחון והאוצר נקטו בסחבת בהעברת נתונים שאין בהם פגיעה בביטחון המדינה ובכך גרמו לניהול הליכים ארוכים ללא צורך.

על החלטה זו הגישה הצלחה ערעור לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים מנהליים. בערעור טוענת הצלחה, בין השאר, כי בניגוד לקביעתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב, חשיפת נספחי ההסכם שטרם נמסרו במלואם אינה מעלה חשש לפגיעה בביטחון המדינה או בשלומו או ביטחונו של אדם כלשהו.

עוד נטען בערעור, כי "הימנעותו של בית המשפט קמא הנכבד מלקבוע שניתן לגלות לפחות חלק מהמידע על פני תקופת זמן, כפי שנעשה לגבי המידע שנמסר בסבב המסירה החמישי והאחרון, ובהסכמת המשיבים, אינה יכולה לעמוד, שכן לממד הזמן בשיקולי האיזון בין האינטרסים הנוגעים למסירת המידע, יש משמעות וחשיבות רבות".

טענה נוספת שהעלתה הצלחה במסגרת הערעור היא, כי "סירובו של בית המשפט למנות מומחה מוסכם, לצורך בחינת המידע שהוצג במעמד צד אחד על ידי נציגי המשיבים לבית המשפט קמא, הוא בלתי מוצדק, ופוגע באופן לא מידתי בזכויותיה המהותיות והדיוניות של המערערת".