ההצלחה הייצוגית הראשונה: 27 מיליון שקל בתביעה ייצוגית נגד דלק, דוד כהן וגדעון תדמור

ראשי >משולחן ההצלחה>סיפורי הצלחה>ההצלחה הייצוגית הראשונה: 27 מיליון שקל בתביעה ייצוגית נגד דלק, דוד כהן וגדעון תדמור
בספטמבר 2012 הגישה הצלחה תביעה ייצוגית – הייצוגית הראשונה של העמותה מאז הקמתה וגם הייצוגית הראשונה בתחום ניירות ערך שהוגשה על ידי ארגון – בסך של 48.8 מיליון שקל נגד הצדדים המעורבים במכירת חברת כהן פיתוח לקבוצת דלק.

התביעה הוגשה לאחר שבסוף 2011 נמכרה השליטה בחברת כהן פיתוח, שהוחזקה על ידי דוד כהן, רונה ארליצקי וחנה וגדעון תדמור, לקבוצת דלק בשליטת יצחק תשובה. בתביעה שהגישה הצלחה נטען, כי מכירת השליטה בוצעה תוך קיפוח בעלי המניות של חברת כהן פיתוח מקרב הציבור.

על פי התביעה, במועד שבו בוצעה העסקה התנהלה חברת כהן פיתוח מבלי שהיה מחזיק ביותר מ-45% מהמניות, ולכן חלה עליה חובה לבצע הצעת רכש מיוחדת כתנאי לרכישת השליטה בחברה על ידי דלק.

התובעים ביקשו לפצות את בעלי המניות של כהן פיתוח ב-48.8 מיליון שקל, סכום המשקף את פרמיית השליטה ששולמה למשפחות, ולהרדים את המניות שנרכשו במסגרת המכירה. עוד נטען, כי אם יוחלט שהמשפחות שביצעו את העסקה אכן החזיקו בשליטה בחברת כהן פיתוח לפני המועד שבו בוצעה המכירה, יש לקבוע שכהן פיתוח הפרה חובות דיווח הקבועות בחוק ניירות ערך. הנתבעים כפרו בטענות שהועלו בכתב התביעה.

ב-2014 אישר בית המשפט המחוזי באופן חלקי את בקשת אישור התביעה הייצוגית ביחס לתביעה כנגד המשפחות אולם דחה את בקשת אישור התביעה הייצוגית ביחס לחברת כהן פיתוח וקבוצת דלק. בית המשפט המחוזי קבע אז, כי על המשפחות היה לבצע הצעת רכש מיוחדת וכי אי ביצועה מקים עילת תביעה בעשיית עושר ולא במשפט.

שני הצדדים ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון. ב-2017 – לאחר שנכשל הליך גישור שאליו פנו התובעים והנתבעים בהמלצת העליון – החליט בית המשפט לאשר הגשת תובענה ייצוגית נגד קבוצת דלק בעילה של הפרת חובה חקוקה ונגד המשפחות בעילה של עשיית עושר ולא במשפט. בית המשפט העליון דחה את הבקשה לאשר תביעה ייצוגית נגד חברת כהן פיתוח.

בפסק הדין של בית המשפט העליון נקבע, בין השאר, כי "נראה שדיווח אוגוסט 2011 לבורסה, שבעטיו נמנעה דלק מלפרסם הצעת רכש מיוחדת והעבירה את פרמיית השליטה למשפחות תדמור וכהן, נעשה שלא כדין. הדיווח התיימר להציג את המשפחות כמי שמחזיקות יחד במניות החברה באופן היוצר שליטה שלהן בה, וזאת בניגוד מוחלט לדיווחים קודמים של החברה ובהיעדר כל הסכם מתאים בהקשר זה כנדרש על פי חוק ניירות ערך. בנסיבות אלה יש אפשרות סבירה שייקבע כי פרמיית השליטה ששילמה דלק למשפחות נתקבלה על ידן שלא כדין".

הדיון הוחזר לבית המשפט המחוזי, ובהמלצתו פנו הצדדים להליך גישור בפני עו"ד רם כספי. הליך הגישור הוליד הסדר פשרה שהוגש לאישור בית המשפט המחוזי במרץ 2019.
לפי הסדר הפשרה, הסכימו משפחות כהן ותדמור, מבלי להודות בטענות שהועלו בתביעה, לשלם כ-27 מיליון שקל. מתוך סכום זה, כ-22 מיליון שקל יחולקו לבעלי המניות של כהן פיתוח, וכ-5 מיליון שקל ישולמו כשכר טרחה וגמול לעמותת הצלחה ולתובעים הנוספים שהצטרפו לתביעה לאחר שאושרה כתביעה ייצוגית (עזריאל ז'ולטי וניסן ויסמן ובאי כוחם).

לאחר שבית המשפט המחוזי אישר את הסכם הפשרה אולם לא קיבל את סכומי הגמול והפחית את שכר הטרחה, הגישה הצלחה ערעור חלקי לבית המשפט העליון. הערעור, שהוגש בספטמבר 2019, נועד "להשיג על שני נושאים: גובה הגמול שנפסק לטובת המערערים בפסק הדין (ובאופן החורג מהמוצע בהסדר), והשני הוא שלילת האפשרות בפסק הדין שנכללה בהסדר, לפיה יחלקו המערערים ובאי כוחם את הגמול ושכר הטרחה שנפסקו לטובתם, בהתאם להבנות והסכמות שהושגו ביניהם".
 
בספטמבר 2012 הגישה הצלחה תביעה ייצוגית – הייצוגית הראשונה של העמותה מאז הקמתה וגם הייצוגית הראשונה בתחום ניירות ערך שהוגשה על ידי ארגון – בסך של 48.8 מיליון שקל נגד הצדדים המעורבים במכירת חברת כהן פיתוח לקבוצת דלק.

התביעה הוגשה לאחר שבסוף 2011 נמכרה השליטה בחברת כהן פיתוח, שהוחזקה על ידי דוד כהן, רונה ארליצקי וחנה וגדעון תדמור, לקבוצת דלק בשליטת יצחק תשובה. בתביעה שהגישה הצלחה נטען, כי מכירת השליטה בוצעה תוך קיפוח בעלי המניות של חברת כהן פיתוח מקרב הציבור.

על פי התביעה, במועד שבו בוצעה העסקה התנהלה חברת כהן פיתוח מבלי שהיה מחזיק ביותר מ-45% מהמניות, ולכן חלה עליה חובה לבצע הצעת רכש מיוחדת כתנאי לרכישת השליטה בחברה על ידי דלק.

התובעים ביקשו לפצות את בעלי המניות של כהן פיתוח ב-48.8 מיליון שקל, סכום המשקף את פרמיית השליטה ששולמה למשפחות, ולהרדים את המניות שנרכשו במסגרת המכירה. עוד נטען, כי אם יוחלט שהמשפחות שביצעו את העסקה אכן החזיקו בשליטה בחברת כהן פיתוח לפני המועד שבו בוצעה המכירה, יש לקבוע שכהן פיתוח הפרה חובות דיווח הקבועות בחוק ניירות ערך. הנתבעים כפרו בטענות שהועלו בכתב התביעה.

ב-2014 אישר בית המשפט המחוזי באופן חלקי את בקשת אישור התביעה הייצוגית ביחס לתביעה כנגד המשפחות אולם דחה את בקשת אישור התביעה הייצוגית ביחס לחברת כהן פיתוח וקבוצת דלק. בית המשפט המחוזי קבע אז, כי על המשפחות היה לבצע הצעת רכש מיוחדת וכי אי ביצועה מקים עילת תביעה בעשיית עושר ולא במשפט.

שני הצדדים ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון. ב-2017 – לאחר שנכשל הליך גישור שאליו פנו התובעים והנתבעים בהמלצת העליון – החליט בית המשפט לאשר הגשת תובענה ייצוגית נגד קבוצת דלק בעילה של הפרת חובה חקוקה ונגד המשפחות בעילה של עשיית עושר ולא במשפט. בית המשפט העליון דחה את הבקשה לאשר תביעה ייצוגית נגד חברת כהן פיתוח.

בפסק הדין של בית המשפט העליון נקבע, בין השאר, כי "נראה שדיווח אוגוסט 2011 לבורסה, שבעטיו נמנעה דלק מלפרסם הצעת רכש מיוחדת והעבירה את פרמיית השליטה למשפחות תדמור וכהן, נעשה שלא כדין. הדיווח התיימר להציג את המשפחות כמי שמחזיקות יחד במניות החברה באופן היוצר שליטה שלהן בה, וזאת בניגוד מוחלט לדיווחים קודמים של החברה ובהיעדר כל הסכם מתאים בהקשר זה כנדרש על פי חוק ניירות ערך. בנסיבות אלה יש אפשרות סבירה שייקבע כי פרמיית השליטה ששילמה דלק למשפחות נתקבלה על ידן שלא כדין".

הדיון הוחזר לבית המשפט המחוזי, ובהמלצתו פנו הצדדים להליך גישור בפני עו"ד רם כספי. הליך הגישור הוליד הסדר פשרה שהוגש לאישור בית המשפט המחוזי במרץ 2019.
לפי הסדר הפשרה, הסכימו משפחות כהן ותדמור, מבלי להודות בטענות שהועלו בתביעה, לשלם כ-27 מיליון שקל. מתוך סכום זה, כ-22 מיליון שקל יחולקו לבעלי המניות של כהן פיתוח, וכ-5 מיליון שקל ישולמו כשכר טרחה וגמול לעמותת הצלחה ולתובעים הנוספים שהצטרפו לתביעה לאחר שאושרה כתביעה ייצוגית (עזריאל ז'ולטי וניסן ויסמן ובאי כוחם).

לאחר שבית המשפט המחוזי אישר את הסכם הפשרה אולם לא קיבל את סכומי הגמול והפחית את שכר הטרחה, הגישה הצלחה ערעור חלקי לבית המשפט העליון. הערעור, שהוגש בספטמבר 2019, נועד "להשיג על שני נושאים: גובה הגמול שנפסק לטובת המערערים בפסק הדין (ובאופן החורג מהמוצע בהסדר), והשני הוא שלילת האפשרות בפסק הדין שנכללה בהסדר, לפיה יחלקו המערערים ובאי כוחם את הגמול ושכר הטרחה שנפסקו לטובתם, בהתאם להבנות והסכמות שהושגו ביניהם".