הסדר פשרה תקדימי בתביעה ייצוגית נגד קרטל המסכים הדקים

ראשי >משולחן ההצלחה>סיפורי הצלחה>הסדר פשרה תקדימי בתביעה ייצוגית נגד קרטל המסכים הדקים
באפריל 2019 אישר בית המשפט המחוזי מרכז הסדר פשרה יוצא דופן בתביעה ייצוגית שהגישה עמותת הצלחה. מדובר בהסדר שהושג עם אחת מחמש חברות זרות ונועד לאפשר לנהל בישראל הליך משפטי נגד ארבע החברות הנוספות.

הסדר הפשרה הושג במסגרת תביעה ייצוגית שהגישה עמותת הצלחה בנובמבר 2013 נגד חמש חברות זרות, LG, סמסונג, שארפ, Chi Mei ו- AU Optroni. בתביעה טענה הצלחה כי הנתבעות הקימו בחו"ל קרטל שהביא לעליית מחירי הפנלים לטלוויזיות בעלות מסך דק. העמותה העריכה את הנזק שנגרם בכך לצרכנים ברחבי העולם ב-277 מיליון שקל.
אחרי שורת דיונים התביעה הגיעה אל בית המשפט העליון שקבע, כי לא ניתן למסור את התביעה לנתבעות בחו"ל (היתר המצאה לחו"ל). זאת, מאחר שהעליון קבע בעבר, כי תביעה כזו צריכה להסתמך על מעשה או מחדל שהתרחש בתחום המדינה (ישראל). מאחר שהחברות הזרות לא ביצעו מעשה בתחומי ישראל, דחה העליון את הבקשה להגיש את התביעה לנתבעות בחו"ל, וציין כי לצורך כך נדרש שינוי בחקיקה.

ואולם עמותת הצלחה החליטה להגיש לבית המשפט בקשה נוספת לקבלת היתר המצאה לחו"ל לחלק מהחברות המחזיקות בנציגות בישראל (המצאה בידי מורשה).

במקביל לכך, הצליחה עמותת הצלחה להגיע להסדר עם חברת AU Optronic. לפי ההסדר, החברה תשלם כ-2 מיליון דולר לקרן לניהול וחלוקת כספים וכן תסייע לעמותת הצלחה לקבל מידע ומסמכים הדרושים לה. מבחינת עמותת הצלחה, ההסדר נועד לאפשר לה לצרף את החברות הנוספות. גישתה של הצלחה נסמכת על תקנה הקובעת שניתן לצרף את מי שנמצא מחוץ לגבולות המדינה באם הוא צד נחוץ בתביעה שהוגשה נגד גורם אחר שקיבל הזמנה כדין בתחום המדינה.

שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, אסתר שטמר, החליטה לאשר את הסדר הפשרה, שנועד למעשה להטיל סמכות בישראל על הנתבעות האחרות.

בפסק הדין כתבה שטמר,בין השאר: "משנמצאה דרך חוקית לעשות כן, לא ראיתי פסול בשימוש בה. יתרה מזו, השיקול העיקרי שעלי לשקול הוא טובת הקבוצה וזו אינה מוטלת בספק: ככל שהסדר הפשרה לא יאושר, גדול הסיכוי שבקשת האישור לא תגיע לידי בירור ודאי שלא תאושר. מדובר במחשבה משפטית חדשנית, שיכולה להביא תועלת לחברי הקבוצה. משום כל אלה סברתי שיש לאמץ את בקשת הצדדים כלשונה למרות סכום ההוצאות הגבוה ולמרות היחס הגבוה בין סכום הפשרה לבין הגמול ושכר הטרחה".

ההליכים מול שאר הנתבעות נמשכים ועדיין מצויים בשלבי הדיונים על תקפות ההמצאות לנתבעות זרות.
 
באפריל 2019 אישר בית המשפט המחוזי מרכז הסדר פשרה יוצא דופן בתביעה ייצוגית שהגישה עמותת הצלחה. מדובר בהסדר שהושג עם אחת מחמש חברות זרות ונועד לאפשר לנהל בישראל הליך משפטי נגד ארבע החברות הנוספות.

הסדר הפשרה הושג במסגרת תביעה ייצוגית שהגישה עמותת הצלחה בנובמבר 2013 נגד חמש חברות זרות, LG, סמסונג, שארפ, Chi Mei ו- AU Optroni. בתביעה טענה הצלחה כי הנתבעות הקימו בחו"ל קרטל שהביא לעליית מחירי הפנלים לטלוויזיות בעלות מסך דק. העמותה העריכה את הנזק שנגרם בכך לצרכנים ברחבי העולם ב-277 מיליון שקל.
אחרי שורת דיונים התביעה הגיעה אל בית המשפט העליון שקבע, כי לא ניתן למסור את התביעה לנתבעות בחו"ל (היתר המצאה לחו"ל). זאת, מאחר שהעליון קבע בעבר, כי תביעה כזו צריכה להסתמך על מעשה או מחדל שהתרחש בתחום המדינה (ישראל). מאחר שהחברות הזרות לא ביצעו מעשה בתחומי ישראל, דחה העליון את הבקשה להגיש את התביעה לנתבעות בחו"ל, וציין כי לצורך כך נדרש שינוי בחקיקה.

ואולם עמותת הצלחה החליטה להגיש לבית המשפט בקשה נוספת לקבלת היתר המצאה לחו"ל לחלק מהחברות המחזיקות בנציגות בישראל (המצאה בידי מורשה).

במקביל לכך, הצליחה עמותת הצלחה להגיע להסדר עם חברת AU Optronic. לפי ההסדר, החברה תשלם כ-2 מיליון דולר לקרן לניהול וחלוקת כספים וכן תסייע לעמותת הצלחה לקבל מידע ומסמכים הדרושים לה. מבחינת עמותת הצלחה, ההסדר נועד לאפשר לה לצרף את החברות הנוספות. גישתה של הצלחה נסמכת על תקנה הקובעת שניתן לצרף את מי שנמצא מחוץ לגבולות המדינה באם הוא צד נחוץ בתביעה שהוגשה נגד גורם אחר שקיבל הזמנה כדין בתחום המדינה.

שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, אסתר שטמר, החליטה לאשר את הסדר הפשרה, שנועד למעשה להטיל סמכות בישראל על הנתבעות האחרות.

בפסק הדין כתבה שטמר,בין השאר: "משנמצאה דרך חוקית לעשות כן, לא ראיתי פסול בשימוש בה. יתרה מזו, השיקול העיקרי שעלי לשקול הוא טובת הקבוצה וזו אינה מוטלת בספק: ככל שהסדר הפשרה לא יאושר, גדול הסיכוי שבקשת האישור לא תגיע לידי בירור ודאי שלא תאושר. מדובר במחשבה משפטית חדשנית, שיכולה להביא תועלת לחברי הקבוצה. משום כל אלה סברתי שיש לאמץ את בקשת הצדדים כלשונה למרות סכום ההוצאות הגבוה ולמרות היחס הגבוה בין סכום הפשרה לבין הגמול ושכר הטרחה".

ההליכים מול שאר הנתבעות נמשכים ועדיין מצויים בשלבי הדיונים על תקפות ההמצאות לנתבעות זרות.