5.1.2020
 
בית הדין הארצי לעבודה קיבל היום (ראשון) בפסק דין תקדימי את הערעור של עורכת הדין ד"ר טלי מרקוס, וקבע כי היא יכולה לגשת למכרז לתפקיד מנהל היחידה הממשלתית לחופש המידע, במקום עו"ד רבקי דב"ש שפרשה בתחילת 2019. המאבק העקרוני של מרקוס הציף מחלוקות סוערות בין הפרקליטים עצמם. ההחלטה שניתנה היום היא בעלת משמעות רוחבית ולפיה – בניגוד למצב שהיה עד כה – גם פרקליטים יוכלו להתמודד (במכרזים שאינם פתוחים לכולם) על משרות משפטנים בשירות המדינה. מהצד השני, למשרות פרקליטים יוכלו להתמודד גם משפטנים של משרד המשפטים.

מרקוס הגישה, באמצעות עו"ד אילה הוניגמן, תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים נגד נציבות שירות המדינה, משרד המשפטים ופרקליטות המדינה. היא תקפה את ההוראה שהתקבלה בוועדת שירות המדינה, וטענה כי "עיקרון ההדדיות" וההחרגה מההשתתפות במכרזים חייבים להיעשות בצורה מפורשת, כתובה ופומבית, וכי לא ניתן להתבסס על החלטת ועדת שירות המדינה כמקור נורמטיבי לצורך פגיעה כה קשה בחופש העיסוק שלה ושל ציבור שלם של עובדים. עמותת הצלחה הצטרפה להליך כ"ידיד בית המשפט" - גוף שאינו צד ישיר בסכסוך, אך בעל אינטרס והיכרות עם הסוגיה ומעוניין להביע את עמדתו.

לדיווח של אפרת נוימן ב TheMarker: https://www.themarker.com/law/1.8356078
 
 5.1.2020
 
בית הדין הארצי לעבודה קיבל היום (ראשון) בפסק דין תקדימי את הערעור של עורכת הדין ד"ר טלי מרקוס, וקבע כי היא יכולה לגשת למכרז לתפקיד מנהל היחידה הממשלתית לחופש המידע, במקום עו"ד רבקי דב"ש שפרשה בתחילת 2019. המאבק העקרוני של מרקוס הציף מחלוקות סוערות בין הפרקליטים עצמם. ההחלטה שניתנה היום היא בעלת משמעות רוחבית ולפיה – בניגוד למצב שהיה עד כה – גם פרקליטים יוכלו להתמודד (במכרזים שאינם פתוחים לכולם) על משרות משפטנים בשירות המדינה. מהצד השני, למשרות פרקליטים יוכלו להתמודד גם משפטנים של משרד המשפטים.

מרקוס הגישה, באמצעות עו"ד אילה הוניגמן, תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים נגד נציבות שירות המדינה, משרד המשפטים ופרקליטות המדינה. היא תקפה את ההוראה שהתקבלה בוועדת שירות המדינה, וטענה כי "עיקרון ההדדיות" וההחרגה מההשתתפות במכרזים חייבים להיעשות בצורה מפורשת, כתובה ופומבית, וכי לא ניתן להתבסס על החלטת ועדת שירות המדינה כמקור נורמטיבי לצורך פגיעה כה קשה בחופש העיסוק שלה ושל ציבור שלם של עובדים. עמותת הצלחה הצטרפה להליך כ"ידיד בית המשפט" - גוף שאינו צד ישיר בסכסוך, אך בעל אינטרס והיכרות עם הסוגיה ומעוניין להביע את עמדתו.

לדיווח של אפרת נוימן ב TheMarker: https://www.themarker.com/law/1.8356078