אודות

הצלחה היא תנועה שחרתה על דגלה את קידום האכיפה האזרחית בישראל ועידודה של רגולציה יעילה ומתקדמת בתחומי הכלכלה והחברה.

מגזרים שונים של המשק והכלכלה בישראל ובעולם, מנהלים את פעילותם תחת עינם הפקוחה של רגולטורים שונים. בין אם מדובר ברשות לניירות ערך או באגף הפיקוח על הביטוח, שוק ההון והחיסכון במשרד האוצר, או אפילו משטרת ישראל ופרקליטות מיסוי וכלכלה. חשיבותה של האכיפה אינה מוטלת בספק וספק גדול אם יכולות פעילויות אלו כיום ללא מנגנוני שליטה, בקרה ואכיפה.

בשנים האחרונות, נוסף על השיח המסורתי שעסק בסטנדרטים של אכיפה ובהיקפה, הצטרפו למעגל פוקחי העין והמתריעים בשער, גם גורמים נוספים, דוגמת עורכי הדין ורואי החשבון של החברות הציבוריות, המכונים לא פעם "שומרי הסף". תפקידם, במסגרת חובותיהם לחברה ואולי אף מעבר לכך, הוא להיות צופרי אזעקה יעילים בהבחינם באי סדרים, תקלות ואולי חלילה עבירות המבוצעות על ידי החברה או גורמים שונים בה.

אך האם די בכל אלה? האם ראוי שיצוצו בנושאי המשק, הכלכלה וזירות המסחר "שומרי סף" ציבוריים, כפי שהדבר התרחש בשדה המשפטי והחברתי הציבורי? האם פעולתם של גופי "מגזר שלישי" שכאלה עשויה לתרום ליציבות המשקית והתנהלות תקינה ויעילה יותר, גם בהקשרים משקיים-כלכליים ולאו דווקא רק בזירת המשפט הציבורי, הגינות ותקינות השלטון? על כך ראוי להשיב - "כן". דרישה זו באה להוסיף ולחזק את המגמה הקיימת והנוגעת למעורבותם ואחריותם של גופים בעלי מעמד ציבורי כמשקיעים מוסדיים, כשומרי סף ופוקחי עין החבים בחובות אחריות וזהירות מוגברות.

שומרי סף מטעמו של הציבור הרחב, יכולים להביא לשיפור באיכותה של האכיפה הקיימת והקצאת משאבים יעילה יותר. הכוונה איננה דווקא לאותם "שומרי סף" המחויבים לחברה עצמה או לבעלי מניותיה, נושיה ושאר בעלי עניין באופן ישיר, אלא לגופים המשקיפים על התנהלותו הכוללת של המשחק הכלכלי. שומרי סף אלו מתריעים גם בפני גורמי האכיפה וההסדרה בכל פעם שמתרחשת תקלה בהתנהלות המשקית. מנגנוני התרעה ובקרה ציבוריים כאלה, נטולי אינטרס ישיר ומכווני מטרה ציבורית, יכולים אף לפקח על יעילות הרגולטורים וגורמי האכיפה השונים, כשהם בוחנים את פעולתם, מציפים בפניהם נושאים חדשים לטיפול ומעירים אותם משנתם במקרי צורך ודוחק.

גם המחוקק לא היה זר לשיקולים אלו. עמדתו הייתה כי יש להעניק מעמד לגופים ללא מטרת רווח ומכווני מטרה ציבורית לעסוק באכיפה והרתעה אזרחית יעילה. אחד המנגנונים מן העת האחרונה בה אפשר המחוקק לארגונים כאלה לפעול להגשמת התכלית האמורה, הוא חוק תובענות ייצוגיות החדש שנחקק לפני כשנתיים והעניק אפשרות לארגונים לשמש, בנסיבות מסוימות, כתובעים ייצוגיים לכל דבר ועניין. מתן ביטוי לגישת אכיפה זו בחקיקה הינה צעד משמעותי בגיבוש גישה ציבורית עדכנית לסוגיות שנראו עד לא מזמן כחסרות קשר לאינטרס הציבורי הכולל ושמשו זירת מאבק בין גורמים פרטיים ובעלי עניין בלבד.

אין בדברים האמורים כאן רק בגדר השערה ודיון תיאורטי. תנועת הצלחה הרואה עצמה כגורם מוביל בתחום האכיפה האזרחית ושמירת הסף בתחומים הללו, החלה לפעול במרץ לקידום עקרונות אלו ואף הגישה תלונות שונות לרשות לניירות ערך שנגעו לחששות וחשדות לאי סדרים שאותרו על ידי במסחר ובהתנהלות בניגוד לדין בכל הנוגע למספר חברות ציבוריות. בנוסף עסקה הצלחה גם בתחומי אכיפה נוספים כגון הסדרים פסולים בשוק התקשורת והתוכן, תקלות צרכניות בתחום צריכת שירותי התיירות ועוד. זאת תוך שהיא מגישה בהקשר זה מספר תלונות ובקשות להפעלת סמכות לממונה על ההגבלים העסקיים, הרשות לסחר הוגן, וגופים נוספים.

יש להניח כי הופעתם של ארגונים ציבוריים כגון הצלחה במרחב הנוף של הזירה הכלכלית המקומית, צפויה לשנות את כללי המשחק בכל הנוגע לאכיפה, התרעה ופיקוח בניהול השווקים ובסטנדרטים המסחריים ולהביא לתוצאה כללית רצויה יותר בעבור הציבור בישראל ומכלול החברה הצרכנית בה. פעולתם של אלו, תביא אף ליצירת ציפייה לגיטימית למעורבות ערה יותר של שחקנים "קיימים" וותיקים בשווקים, הם הלא המשקיעים המוסדיים.
הצלחה היא תנועה שחרתה על דגלה את קידום האכיפה האזרחית בישראל ועידודה של רגולציה יעילה ומתקדמת בתחומי הכלכלה והחברה.

מגזרים שונים של המשק והכלכלה בישראל ובעולם, מנהלים את פעילותם תחת עינם הפקוחה של רגולטורים שונים. בין אם מדובר ברשות לניירות ערך או באגף הפיקוח על הביטוח, שוק ההון והחיסכון במשרד האוצר, או אפילו משטרת ישראל ופרקליטות מיסוי וכלכלה. חשיבותה של האכיפה אינה מוטלת בספק וספק גדול אם יכולות פעילויות אלו כיום ללא מנגנוני שליטה, בקרה ואכיפה.

בשנים האחרונות, נוסף על השיח המסורתי שעסק בסטנדרטים של אכיפה ובהיקפה, הצטרפו למעגל פוקחי העין והמתריעים בשער, גם גורמים נוספים, דוגמת עורכי הדין ורואי החשבון של החברות הציבוריות, המכונים לא פעם "שומרי הסף". תפקידם, במסגרת חובותיהם לחברה ואולי אף מעבר לכך, הוא להיות צופרי אזעקה יעילים בהבחינם באי סדרים, תקלות ואולי חלילה עבירות המבוצעות על ידי החברה או גורמים שונים בה.

אך האם די בכל אלה? האם ראוי שיצוצו בנושאי המשק, הכלכלה וזירות המסחר "שומרי סף" ציבוריים, כפי שהדבר התרחש בשדה המשפטי והחברתי הציבורי? האם פעולתם של גופי "מגזר שלישי" שכאלה עשויה לתרום ליציבות המשקית והתנהלות תקינה ויעילה יותר, גם בהקשרים משקיים-כלכליים ולאו דווקא רק בזירת המשפט הציבורי, הגינות ותקינות השלטון? על כך ראוי להשיב - "כן". דרישה זו באה להוסיף ולחזק את המגמה הקיימת והנוגעת למעורבותם ואחריותם של גופים בעלי מעמד ציבורי כמשקיעים מוסדיים, כשומרי סף ופוקחי עין החבים בחובות אחריות וזהירות מוגברות.

שומרי סף מטעמו של הציבור הרחב, יכולים להביא לשיפור באיכותה של האכיפה הקיימת והקצאת משאבים יעילה יותר. הכוונה איננה דווקא לאותם "שומרי סף" המחויבים לחברה עצמה או לבעלי מניותיה, נושיה ושאר בעלי עניין באופן ישיר, אלא לגופים המשקיפים על התנהלותו הכוללת של המשחק הכלכלי. שומרי סף אלו מתריעים גם בפני גורמי האכיפה וההסדרה בכל פעם שמתרחשת תקלה בהתנהלות המשקית. מנגנוני התרעה ובקרה ציבוריים כאלה, נטולי אינטרס ישיר ומכווני מטרה ציבורית, יכולים אף לפקח על יעילות הרגולטורים וגורמי האכיפה השונים, כשהם בוחנים את פעולתם, מציפים בפניהם נושאים חדשים לטיפול ומעירים אותם משנתם במקרי צורך ודוחק.

גם המחוקק לא היה זר לשיקולים אלו. עמדתו הייתה כי יש להעניק מעמד לגופים ללא מטרת רווח ומכווני מטרה ציבורית לעסוק באכיפה והרתעה אזרחית יעילה. אחד המנגנונים מן העת האחרונה בה אפשר המחוקק לארגונים כאלה לפעול להגשמת התכלית האמורה, הוא חוק תובענות ייצוגיות החדש שנחקק לפני כשנתיים והעניק אפשרות לארגונים לשמש, בנסיבות מסוימות, כתובעים ייצוגיים לכל דבר ועניין. מתן ביטוי לגישת אכיפה זו בחקיקה הינה צעד משמעותי בגיבוש גישה ציבורית עדכנית לסוגיות שנראו עד לא מזמן כחסרות קשר לאינטרס הציבורי הכולל ושמשו זירת מאבק בין גורמים פרטיים ובעלי עניין בלבד.

אין בדברים האמורים כאן רק בגדר השערה ודיון תיאורטי. תנועת הצלחה הרואה עצמה כגורם מוביל בתחום האכיפה האזרחית ושמירת הסף בתחומים הללו, החלה לפעול במרץ לקידום עקרונות אלו ואף הגישה תלונות שונות לרשות לניירות ערך שנגעו לחששות וחשדות לאי סדרים שאותרו על ידי במסחר ובהתנהלות בניגוד לדין בכל הנוגע למספר חברות ציבוריות. בנוסף עסקה הצלחה גם בתחומי אכיפה נוספים כגון הסדרים פסולים בשוק התקשורת והתוכן, תקלות צרכניות בתחום צריכת שירותי התיירות ועוד. זאת תוך שהיא מגישה בהקשר זה מספר תלונות ובקשות להפעלת סמכות לממונה על ההגבלים העסקיים, הרשות לסחר הוגן, וגופים נוספים.

יש להניח כי הופעתם של ארגונים ציבוריים כגון הצלחה במרחב הנוף של הזירה הכלכלית המקומית, צפויה לשנות את כללי המשחק בכל הנוגע לאכיפה, התרעה ופיקוח בניהול השווקים ובסטנדרטים המסחריים ולהביא לתוצאה כללית רצויה יותר בעבור הציבור בישראל ומכלול החברה הצרכנית בה. פעולתם של אלו, תביא אף ליצירת ציפייה לגיטימית למעורבות ערה יותר של שחקנים "קיימים" וותיקים בשווקים, הם הלא המשקיעים המוסדיים.