באוגוסט 2017 החליט בג"ץ – בהרכב מורחב של חמישה שופטים – לבטל את חוק מס ריבוי דירות  (דירה שלישית). בכך קיבל בית המשפט את העתירה שהגישו עמותת הצלחה וסיעות המחנה הציוני, יש עתיד, מרצ והרשימה המשותפת, לצד ארבע עתירות נוספות שהוגשו בידי אזרחים שונים.
העתירה הוגשה ב-25 בדצמבר 2016 בטענה, כי יש לפסול את החוק – שאושר באותו חודש והיה אמור להיכנס לתוקף ב-31 ביולי 2017 – "בשל המחדלים החמורים בהליך החקיקה של החוק בוועדת הכספים של הכנסת".

לפי העתירה, בתחילת הדיון בוועדת הכספים הודיעה היועצת המשפטית של הוועדה, כי מדובר מבחינתה בהליך בעייתי מכיוון שלא ניתן לחברי הכנסת ולייעוץ המשפטי זמן ראוי כדי להכיר את נוסח החוק. חברי האופוזיציה נטשו את הדיון במחאה.

יום לאחר שהחוק אושר בוועדת הכספים התריע היועץ המשפטי של הכנסת בפני יו"ר ועדת הכספים, כי "אנו סבורים כי הצטברות הנסיבות כפי שפורטו לעיל, כל אלה מובילים למסקנה כי ההתנהלות במקרה שבפנינו לא אפשרה עמידה בדרישות עקרון ההשתתפות, שהוא כאמור עקרון יסוד בחקיקה. לאור כל האמור לעיל, אין לי אלא לקבוע כי בהליך החקיקה של פרק מס ריבוי דירות בהצעת חוק ההסדרים נפל פגם היורד לשורש ההליך".

בג"ץ החליט, בפסק דין שחוות הדעת המובילה בו נכתבה על ידי השופט נועם סולברג ואליו הצטרפו שבעה שופטים נוספים, כנגד דעתו החולקת של השופט מני מזוז, כי בהליך חקיקת החוק בוועדת הכספים של הכנסת "נפל פגם היורד לשורשו של ההליך". בית המשפט קבע, כי יש לקיים דיון בחוק בוועדת הכספים ולאחר מכן להביאו שוב להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.

בחוות דעתה שנכללה בפסק הדין כתבה נשיאת בית המשפט העליון דאז, מרים נאור, כי "עמדתי היא שבמקרה שלפנינו נחצו כל הקווים האדומים. הרשות המחוקקת אינה משמשת כחותמת גומי של הרשות המבצעת. לא הכל מותר בהליכי החקיקה ואין להפוך את היוצרות ולהפוך את הרשות המבצעת למפקחת על הרשות המחוקקת המכתיבה לה את קצב עבודתה. במקום שבו מתערערת ההפרדה בין רשויות השלטון תפקידו של בית המשפט לשמור על כך שכל רשות תפעל אך במסגרתה שלה".

לאחר הכרעת הדין הודיעה עמותת הצלחה, כי "החלטת בית המשפט העליון היא אבן דרך חשובה בכל הנוגע לחיזוק כוחה העצמאי של הכנסת וחשיבות ההקפדה על תקינות הליכי החקיקה. ראוי כי מסר זה, שמצא את ביטויו בהחלטה חריגה של בית המשפט העליון, יופנם על ידי כל העוסקים במלאכת החקיקה ובמיוחד אלו המובילים את החקיקה הממשלתית ואת חוקי התקציב".
 
 
באוגוסט 2017 החליט בג"ץ – בהרכב מורחב של חמישה שופטים – לבטל את חוק מס ריבוי דירות  (דירה שלישית). בכך קיבל בית המשפט את העתירה שהגישו עמותת הצלחה וסיעות המחנה הציוני, יש עתיד, מרצ והרשימה המשותפת, לצד ארבע עתירות נוספות שהוגשו בידי אזרחים שונים.
העתירה הוגשה ב-25 בדצמבר 2016 בטענה, כי יש לפסול את החוק – שאושר באותו חודש והיה אמור להיכנס לתוקף ב-31 ביולי 2017 – "בשל המחדלים החמורים בהליך החקיקה של החוק בוועדת הכספים של הכנסת".

לפי העתירה, בתחילת הדיון בוועדת הכספים הודיעה היועצת המשפטית של הוועדה, כי מדובר מבחינתה בהליך בעייתי מכיוון שלא ניתן לחברי הכנסת ולייעוץ המשפטי זמן ראוי כדי להכיר את נוסח החוק. חברי האופוזיציה נטשו את הדיון במחאה.

יום לאחר שהחוק אושר בוועדת הכספים התריע היועץ המשפטי של הכנסת בפני יו"ר ועדת הכספים, כי "אנו סבורים כי הצטברות הנסיבות כפי שפורטו לעיל, כל אלה מובילים למסקנה כי ההתנהלות במקרה שבפנינו לא אפשרה עמידה בדרישות עקרון ההשתתפות, שהוא כאמור עקרון יסוד בחקיקה. לאור כל האמור לעיל, אין לי אלא לקבוע כי בהליך החקיקה של פרק מס ריבוי דירות בהצעת חוק ההסדרים נפל פגם היורד לשורש ההליך".

בג"ץ החליט, בפסק דין שחוות הדעת המובילה בו נכתבה על ידי השופט נועם סולברג ואליו הצטרפו שבעה שופטים נוספים, כנגד דעתו החולקת של השופט מני מזוז, כי בהליך חקיקת החוק בוועדת הכספים של הכנסת "נפל פגם היורד לשורשו של ההליך". בית המשפט קבע, כי יש לקיים דיון בחוק בוועדת הכספים ולאחר מכן להביאו שוב להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.

בחוות דעתה שנכללה בפסק הדין כתבה נשיאת בית המשפט העליון דאז, מרים נאור, כי "עמדתי היא שבמקרה שלפנינו נחצו כל הקווים האדומים. הרשות המחוקקת אינה משמשת כחותמת גומי של הרשות המבצעת. לא הכל מותר בהליכי החקיקה ואין להפוך את היוצרות ולהפוך את הרשות המבצעת למפקחת על הרשות המחוקקת המכתיבה לה את קצב עבודתה. במקום שבו מתערערת ההפרדה בין רשויות השלטון תפקידו של בית המשפט לשמור על כך שכל רשות תפעל אך במסגרתה שלה".

לאחר הכרעת הדין הודיעה עמותת הצלחה, כי "החלטת בית המשפט העליון היא אבן דרך חשובה בכל הנוגע לחיזוק כוחה העצמאי של הכנסת וחשיבות ההקפדה על תקינות הליכי החקיקה. ראוי כי מסר זה, שמצא את ביטויו בהחלטה חריגה של בית המשפט העליון, יופנם על ידי כל העוסקים במלאכת החקיקה ובמיוחד אלו המובילים את החקיקה הממשלתית ואת חוקי התקציב".