עמותת הצלחה נטלה חלק פעיל בדיונים סביב מתווה הגז, ובמסגרת זו שלחה נייר עמדה מפורט לצוות שניהל את השימוע הציבורי על המתווה, וכן חשפה מסמכים הנוגעים בחינת משק הגז הטבעי ולהליכים שהתנהלו בפני רשות ההגבלים העסקיים באמצעות הגשת בקשות לפי חוק חופש המידע.

מתווה הגז, שאושר על ידי הממשלה באוגוסט 2015 , נועד "להגדיל את כמות הגז הטבעי המופקת משדה הגז הטבעי תמר ופיתוח מהיר של שדות הגז הטבעי לוויתן, כריש ותנין ושדות גז טבעי נוספים".

בסוף יולי 2015, כשלושה שבועות לאחר פרסומו הפומבי של מתווה הגז, הגישה הצלחה נייר עמדה לצוות השימוע הציבורי של משרד האנרגיה, שבו הציעה להטיל פיקוח מחירים רטרואקטיבי: מונופול הגז יוגבל בשיעור הרווחיות שלו לשיעור שיוסכם מראש, ופעם בשנה תבוצע בדיקת שיעור הרווחיות בפועל. לפי עמדת הצלחה, אם רווחיות המונופול תהיה גבוהה יותר מהמסוכם, יופחתו המחירים בהתאם בשנה שלאחר מכן.

ב-2016 נפסל מתווה הגז על ידי בג"ץ וכחודשיים לאחר מכן אושר שוב על ידי הממשלה לאחר שביצעה בו שינויים. שורת המתנגדים שקמה למתווה הגז טענה, בין היתר – הן בהפגנות והן בעתירות לבג"ץ – כי זכייני הגז לא עמדו בתנאים המקוריים של אסדרת משק הגז וכי הממשלה מעניקה להן הטבות של מיליארדי שקלים במקום לפסול את רישיונותיהם,  וכי פטורים לחוק ההגבלים העסקיים שנכללו במתווה הגז ניתנו ללא סמכות משפטית, וכי יש להנפיק את הרישיונות מחדש באמצעות מכרזים.

כאמור, במסגרת פעילותה בעניין  משק  הגז חשפה עמותת הצלחה מידע חשוב באמצעות הגשת בקשות המתבססות על חוק חופש המידע. במאי 2016 חשפה העמותה קשר שלא היה ידוע ברבים בין הממונה על ההגבלים, מיכל הלפרין, לבין אחת מחברות הגז.

באמצעות בקשת חופש המידע שהגישה הצלחה לרשות ההגבלים העסקיים התברר, כי במסגרת עבודתה כעורכת דין במשרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות' ייצגה הלפרין את ישראמקו, מבעלי מאגר הגז תמר, כי המעורבות שלה בייצוג לא דווחה לציבור וכי ישראמקו איננה נכללת ברשימת החברות שהלפרין מנועה מלעסוק בעניינן.

לפי המסמכים שחשפה הצלחה, הלפרין ייצגה את ישראמקו מול רשות ההגבלים ומול מי שקדם לה בתפקיד הממונה על ההגבלים, פרופ' דיוויד גילה, שניסח הסדר פשרה מול חברות הגז וטיוטת צו לשימוע ציבורי.

מעורבות זו של הלפרין לא צוינה בעת הגילוי של רשות ההגבלים העסקיים בנוגע לעברה המקצועי של הלפרין וחברת ישראמקו לא צוינה ברשימת החברות שהלפרין מנועה מלעסוק בעניינן לתקופה מחשש לניגוד עניינים, ולא נאסר על הלפרין לעסוק בשוק הגז הטבעי.

רשות ההגבלים העסקיים טענה מנגד, כי "רשימות הלקוחות שצורפו להסדר ניגוד העניינים נותרו חסויות לאור עמדת משרד המשפטים לפיה רשימות לקוחות הן סוד מסחרי ובשל שיקולי חיסיון עו"ד-לקוח. שמות הלקוחות היחידים שפורסמו לציבור הם שמות לקוחות שדבר היותם לקוחות של משרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות' היה ידוע לציבור מפרסום של המשרד עצמו".

בנושא ישראמקו טענה רשות ההגבלים, כי "תקופת המניעות של הלפרין הסתיימה בסמוך לאחר כניסתה לתפקיד ולפיכך כיום היא אינה מנועה מלטפל בענייניה של החברה. הממונה פועלת בהתאם להוראות הסדר ניגוד העניינים. בטרם נכנסה הממונה לתפקידה ערך משרד המשפטים הסדר ניגוד עניינים, במסגרתו הוגדרו התקופות המדויקות שבהן הממונה לא תעסוק בנושאים מסוימים. הסדר ניגוד העניינים פורסם וגלוי לציבור".

מסמכים מעניינים נוספים שהגיעו לידי הצלחה, באמצעות בקשת חופש מידע שהגישה העמותה לרשות ההגבלים העסקיים, היו הפרוטוקולים של דיונים שונים שנערכו ברשות ובהם גם דיון שהתקיים בינואר 2015 בין נציגי החברה לישראל לבין אנשי הרשות.

בפגישה שרטטו נציגי החברה לישראל, שנחשבת ללקוח הגז הפרטי הגדול במשק, בין השאר, את התנהלות חברות הגז אל מול לקוחותיהן, כיצד זינק מחיר הגז באחת ב-30% ואת הטענות וההצעות השונות שהועלו על ידי לקוחות גז בימי גיבוש מתווה הגז.

פרוטוקול הדיון, כך טענו בעמותת הצלחה, מעיד כי "גורמי משק בכירים וגופים כלכליים חזקים, דוגמת החברה לישראל וישראמקו, העלו נקודות שונות נגד האסדרה שהתגבשה, ואולי היו בין הגורמים שהביאו בסופו של דבר את הממונה על ההגבלים דאז, פרופ' דיוויד גילה, לסגת מהכוונה להגיש את הצו המוסכם לאישור בית הדין להגבלים. חשיבות פרסום המסמכים והדיונים תאפשר מעורבות רבה יותר לציבור בגיבוש תהליכים שהשפעתם וחשיבותם לגביו היא מכרעת, ותאפשר שקיפות מוצלחת יותר בנוגע לרגולציה כלכלית ולשיקולי הרשויות השונות".
 
 

 
עמותת הצלחה נטלה חלק פעיל בדיונים סביב מתווה הגז, ובמסגרת זו שלחה נייר עמדה מפורט לצוות שניהל את השימוע הציבורי על המתווה, וכן חשפה מסמכים הנוגעים בחינת משק הגז הטבעי ולהליכים שהתנהלו בפני רשות ההגבלים העסקיים באמצעות הגשת בקשות לפי חוק חופש המידע.

מתווה הגז, שאושר על ידי הממשלה באוגוסט 2015 , נועד "להגדיל את כמות הגז הטבעי המופקת משדה הגז הטבעי תמר ופיתוח מהיר של שדות הגז הטבעי לוויתן, כריש ותנין ושדות גז טבעי נוספים".

בסוף יולי 2015, כשלושה שבועות לאחר פרסומו הפומבי של מתווה הגז, הגישה הצלחה נייר עמדה לצוות השימוע הציבורי של משרד האנרגיה, שבו הציעה להטיל פיקוח מחירים רטרואקטיבי: מונופול הגז יוגבל בשיעור הרווחיות שלו לשיעור שיוסכם מראש, ופעם בשנה תבוצע בדיקת שיעור הרווחיות בפועל. לפי עמדת הצלחה, אם רווחיות המונופול תהיה גבוהה יותר מהמסוכם, יופחתו המחירים בהתאם בשנה שלאחר מכן.

ב-2016 נפסל מתווה הגז על ידי בג"ץ וכחודשיים לאחר מכן אושר שוב על ידי הממשלה לאחר שביצעה בו שינויים. שורת המתנגדים שקמה למתווה הגז טענה, בין היתר – הן בהפגנות והן בעתירות לבג"ץ – כי זכייני הגז לא עמדו בתנאים המקוריים של אסדרת משק הגז וכי הממשלה מעניקה להן הטבות של מיליארדי שקלים במקום לפסול את רישיונותיהם,  וכי פטורים לחוק ההגבלים העסקיים שנכללו במתווה הגז ניתנו ללא סמכות משפטית, וכי יש להנפיק את הרישיונות מחדש באמצעות מכרזים.

כאמור, במסגרת פעילותה בעניין  משק  הגז חשפה עמותת הצלחה מידע חשוב באמצעות הגשת בקשות המתבססות על חוק חופש המידע. במאי 2016 חשפה העמותה קשר שלא היה ידוע ברבים בין הממונה על ההגבלים, מיכל הלפרין, לבין אחת מחברות הגז.

באמצעות בקשת חופש המידע שהגישה הצלחה לרשות ההגבלים העסקיים התברר, כי במסגרת עבודתה כעורכת דין במשרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות' ייצגה הלפרין את ישראמקו, מבעלי מאגר הגז תמר, כי המעורבות שלה בייצוג לא דווחה לציבור וכי ישראמקו איננה נכללת ברשימת החברות שהלפרין מנועה מלעסוק בעניינן.

לפי המסמכים שחשפה הצלחה, הלפרין ייצגה את ישראמקו מול רשות ההגבלים ומול מי שקדם לה בתפקיד הממונה על ההגבלים, פרופ' דיוויד גילה, שניסח הסדר פשרה מול חברות הגז וטיוטת צו לשימוע ציבורי.

מעורבות זו של הלפרין לא צוינה בעת הגילוי של רשות ההגבלים העסקיים בנוגע לעברה המקצועי של הלפרין וחברת ישראמקו לא צוינה ברשימת החברות שהלפרין מנועה מלעסוק בעניינן לתקופה מחשש לניגוד עניינים, ולא נאסר על הלפרין לעסוק בשוק הגז הטבעי.

רשות ההגבלים העסקיים טענה מנגד, כי "רשימות הלקוחות שצורפו להסדר ניגוד העניינים נותרו חסויות לאור עמדת משרד המשפטים לפיה רשימות לקוחות הן סוד מסחרי ובשל שיקולי חיסיון עו"ד-לקוח. שמות הלקוחות היחידים שפורסמו לציבור הם שמות לקוחות שדבר היותם לקוחות של משרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות' היה ידוע לציבור מפרסום של המשרד עצמו".

בנושא ישראמקו טענה רשות ההגבלים, כי "תקופת המניעות של הלפרין הסתיימה בסמוך לאחר כניסתה לתפקיד ולפיכך כיום היא אינה מנועה מלטפל בענייניה של החברה. הממונה פועלת בהתאם להוראות הסדר ניגוד העניינים. בטרם נכנסה הממונה לתפקידה ערך משרד המשפטים הסדר ניגוד עניינים, במסגרתו הוגדרו התקופות המדויקות שבהן הממונה לא תעסוק בנושאים מסוימים. הסדר ניגוד העניינים פורסם וגלוי לציבור".

מסמכים מעניינים נוספים שהגיעו לידי הצלחה, באמצעות בקשת חופש מידע שהגישה העמותה לרשות ההגבלים העסקיים, היו הפרוטוקולים של דיונים שונים שנערכו ברשות ובהם גם דיון שהתקיים בינואר 2015 בין נציגי החברה לישראל לבין אנשי הרשות.

בפגישה שרטטו נציגי החברה לישראל, שנחשבת ללקוח הגז הפרטי הגדול במשק, בין השאר, את התנהלות חברות הגז אל מול לקוחותיהן, כיצד זינק מחיר הגז באחת ב-30% ואת הטענות וההצעות השונות שהועלו על ידי לקוחות גז בימי גיבוש מתווה הגז.

פרוטוקול הדיון, כך טענו בעמותת הצלחה, מעיד כי "גורמי משק בכירים וגופים כלכליים חזקים, דוגמת החברה לישראל וישראמקו, העלו נקודות שונות נגד האסדרה שהתגבשה, ואולי היו בין הגורמים שהביאו בסופו של דבר את הממונה על ההגבלים דאז, פרופ' דיוויד גילה, לסגת מהכוונה להגיש את הצו המוסכם לאישור בית הדין להגבלים. חשיבות פרסום המסמכים והדיונים תאפשר מעורבות רבה יותר לציבור בגיבוש תהליכים שהשפעתם וחשיבותם לגביו היא מכרעת, ותאפשר שקיפות מוצלחת יותר בנוגע לרגולציה כלכלית ולשיקולי הרשויות השונות".