12.7.2020

נתונים משטרתיים שפורסמו במחקר שערכה עיתונאית "הארץ" נעה לנדאו העלו שבשנים שלפני אלשיך חלה עלייה מתמשכת במספר הצווים. נתונים חדשים יותר שמסרה המשטרה לעמותת "הצלחה" מצביעים על כך שלאחר מכן חל זינוק חד: ב-2015 הסתכם מספר הצווים ב-132. אלשיך נכנס לתפקיד המפכ"ל בדצמבר באותה שנה. הוא כיהן בתפקיד במשך שלוש שנים, עד דצמבר 2018. לפי המשטרה, בשנה זו הסתכם מספר הצווים ב-240. כמעט כפול. מ.ש.ל? לא בהכרח.

משטרת ישראל מסרה נתונים שהם לכל הפחות שנויים במחלוקת. מתברר שהמשטרה לא רוצה או מסוגלת להודות עד כמה עמוקה ורחבה השליטה שלה ביכולת של העיתונות לסקר ולבקר את תחום הגזרה שלה.

בדיקת "העין השביעית" מעלה שהנתונים שמסרה המשטרה ככל הנראה כוזבים. הדבר הראשון שעשינו כשקיבלנו את הנתונים המשטרתיים היה לנסות לאתר בהם דפוס. הבנו שחל זינוק בהיקף הצווים לאחר מינוי אלשיך, אבל האם הזינוק הזה נמשך לאורך הקדנציה? האם הוא התמתן? ממבט ראשון, קשה היה לחלץ מהנתונים מגמה נראית לעין: מניין הצווים החודשי עלה וירד, ואז שוב עלה ושוב ירד. החלטנו לעשות זום-אאוט, ולהסתכל עליהם בקנה מידה של שנים.

ב-2018, כאמור, ספרנו 240 צווי איסור פרסום. ממוצע עגול ויפה של 20 לחודש. ספירת הצווים שניתנו ב-2017 זימנה לנו הפתעה: לפי המשטרה, גם בשנה הזאת הסתכם מניין הצווים ב-240 בדיוק. ממוצע עגול ויפה של 20 לחודש. במשטרה מסרו גם נתונים חלקיים על שנת 2019, עם סיכום של הצווים שהתקבלו במשך חמישה חודשים וחצי, מינואר עד אמצע יוני: 110 צווים. ממוצע עגול ויפה של 20 צווים לחודש. שוב. האם מדובר בצירוף מקרים, או שמא בפברוק נתונים מרושל במיוחד?

במשטרה גורסים שמדובר בצירוף מקרים. במדור חופש המידע של המשטרה, שמסר את הנתונים, אמנם לא השיבו לפניית "העין השביעית", אבל בדוברות המשטרתית התעקשו שהמספרים נאמנים למציאות ושאין מה לראות כאן, בבקשה להתפזר בשקט ולחזור לבתים. איכשהו, צירוף המקרים הזה מעביר מסר שלפיו במשך שנתיים וחצי לא חל שום שינוי בהיקף השימוש בכלי הדרקוני שהוא צו איסור הפרסום. ואם לא חל שום שינוי, כנראה הכל בסדר.

כדי לבדוק את תוקף הטענות הללו פנינו לקולגות שקיבלו את הצווים בזמן אמת. בעבר, הצווים היו נשלחים למערכות בפקס ובאימייל ונשמרים בקלסרים. כיום, בדוברות המשטרה נוהגים לצלם את הצווים באמצעות טלפונים סלולריים ולהפיץ אותם בקבוצת ווטסאפ שבה חברים כתבים ועורכים משלל אמצעי תקשורת. הבקשה שלנו מהקולגות היתה פשוטה: לגלול אחורנית במעלה קבוצת הווטסאפ, לספור את הצווים ולעזור לנו לבדוק האם הנתונים שמסרה המשטרה אכן נאמנים למציאות.

התשובה שלילית. לפי הבדיקה המדגמית שקיימנו, המשטרה הפיצה נתונים כוזבים. העיון בארכיון קבוצת הווטסאפ המשטרתית העלה פערים ברורים ועקביים בין הנתונים העגולים שמסרה המשטרה לבין מספרם של הצווים שהופצו בזמן אמת. קחו למשל את חודש מאי 2019. לפי הנתונים שמסרה המשטרה במענה לבקשת חופש המידע, בחודש זה התקבלו 22 צווי איסור פרסום חדשים. ואולם, כשסופרים את מספר הצווים שהופצו בזמן אמת מתגלה פער גדול: כתבי הפלילים קיבלו בחודש זה רק 12 צווים.
מניין צווי איסור הפרסום מתייחס לצווים חדשים שנתנו בתי-המשפט לבקשת המשטרה. במקביל לצווים הללו מנפיקים בתי-המשפט צווי איסור פרסום נוספים לשם הארכת תוקפם של צווים קיימים. בנתונים שמסרה המשטרה לעמותת "הצלחה" ולנעה לנדאו ניתן לעיין כאן

לקריאת הדיווח באתר העין השביעית: https://www.the7eye.org.il/379531
12.7.2020

נתונים משטרתיים שפורסמו במחקר שערכה עיתונאית "הארץ" נעה לנדאו העלו שבשנים שלפני אלשיך חלה עלייה מתמשכת במספר הצווים. נתונים חדשים יותר שמסרה המשטרה לעמותת "הצלחה" מצביעים על כך שלאחר מכן חל זינוק חד: ב-2015 הסתכם מספר הצווים ב-132. אלשיך נכנס לתפקיד המפכ"ל בדצמבר באותה שנה. הוא כיהן בתפקיד במשך שלוש שנים, עד דצמבר 2018. לפי המשטרה, בשנה זו הסתכם מספר הצווים ב-240. כמעט כפול. מ.ש.ל? לא בהכרח.

משטרת ישראל מסרה נתונים שהם לכל הפחות שנויים במחלוקת. מתברר שהמשטרה לא רוצה או מסוגלת להודות עד כמה עמוקה ורחבה השליטה שלה ביכולת של העיתונות לסקר ולבקר את תחום הגזרה שלה.

בדיקת "העין השביעית" מעלה שהנתונים שמסרה המשטרה ככל הנראה כוזבים. הדבר הראשון שעשינו כשקיבלנו את הנתונים המשטרתיים היה לנסות לאתר בהם דפוס. הבנו שחל זינוק בהיקף הצווים לאחר מינוי אלשיך, אבל האם הזינוק הזה נמשך לאורך הקדנציה? האם הוא התמתן? ממבט ראשון, קשה היה לחלץ מהנתונים מגמה נראית לעין: מניין הצווים החודשי עלה וירד, ואז שוב עלה ושוב ירד. החלטנו לעשות זום-אאוט, ולהסתכל עליהם בקנה מידה של שנים.

ב-2018, כאמור, ספרנו 240 צווי איסור פרסום. ממוצע עגול ויפה של 20 לחודש. ספירת הצווים שניתנו ב-2017 זימנה לנו הפתעה: לפי המשטרה, גם בשנה הזאת הסתכם מניין הצווים ב-240 בדיוק. ממוצע עגול ויפה של 20 לחודש. במשטרה מסרו גם נתונים חלקיים על שנת 2019, עם סיכום של הצווים שהתקבלו במשך חמישה חודשים וחצי, מינואר עד אמצע יוני: 110 צווים. ממוצע עגול ויפה של 20 צווים לחודש. שוב. האם מדובר בצירוף מקרים, או שמא בפברוק נתונים מרושל במיוחד?

במשטרה גורסים שמדובר בצירוף מקרים. במדור חופש המידע של המשטרה, שמסר את הנתונים, אמנם לא השיבו לפניית "העין השביעית", אבל בדוברות המשטרתית התעקשו שהמספרים נאמנים למציאות ושאין מה לראות כאן, בבקשה להתפזר בשקט ולחזור לבתים. איכשהו, צירוף המקרים הזה מעביר מסר שלפיו במשך שנתיים וחצי לא חל שום שינוי בהיקף השימוש בכלי הדרקוני שהוא צו איסור הפרסום. ואם לא חל שום שינוי, כנראה הכל בסדר.

כדי לבדוק את תוקף הטענות הללו פנינו לקולגות שקיבלו את הצווים בזמן אמת. בעבר, הצווים היו נשלחים למערכות בפקס ובאימייל ונשמרים בקלסרים. כיום, בדוברות המשטרה נוהגים לצלם את הצווים באמצעות טלפונים סלולריים ולהפיץ אותם בקבוצת ווטסאפ שבה חברים כתבים ועורכים משלל אמצעי תקשורת. הבקשה שלנו מהקולגות היתה פשוטה: לגלול אחורנית במעלה קבוצת הווטסאפ, לספור את הצווים ולעזור לנו לבדוק האם הנתונים שמסרה המשטרה אכן נאמנים למציאות.

התשובה שלילית. לפי הבדיקה המדגמית שקיימנו, המשטרה הפיצה נתונים כוזבים. העיון בארכיון קבוצת הווטסאפ המשטרתית העלה פערים ברורים ועקביים בין הנתונים העגולים שמסרה המשטרה לבין מספרם של הצווים שהופצו בזמן אמת. קחו למשל את חודש מאי 2019. לפי הנתונים שמסרה המשטרה במענה לבקשת חופש המידע, בחודש זה התקבלו 22 צווי איסור פרסום חדשים. ואולם, כשסופרים את מספר הצווים שהופצו בזמן אמת מתגלה פער גדול: כתבי הפלילים קיבלו בחודש זה רק 12 צווים.
מניין צווי איסור הפרסום מתייחס לצווים חדשים שנתנו בתי-המשפט לבקשת המשטרה. במקביל לצווים הללו מנפיקים בתי-המשפט צווי איסור פרסום נוספים לשם הארכת תוקפם של צווים קיימים. בנתונים שמסרה המשטרה לעמותת "הצלחה" ולנעה לנדאו ניתן לעיין כאן

לקריאת הדיווח באתר העין השביעית: https://www.the7eye.org.il/379531