בשנת 1998 נכנס לתוקפו בישראל חוק חופש המידע, המאפשר לכל אזרח לדרוש מרשות ציבורית לגלות בפניו את המידע שהיא אוצרת בקרביה. החוק עיגן את הגישה שהפגינה הפסיקה בשנים שקדמו לו והיה לאבן הפינה בדרך להגברה משמעותית של שקיפות. מידע, קבע המחוקק, צריך להיות חופשי. תפיסת היסוד של העיתונות, החותרת לחשוף את המוסתר ולהניח לאור השמש לחטא הכל, התקבלה כמוסכמה בכל הנוגע לידע הנצבר בקרב הרשויות השלטוניות. האזרח הוא הריבון על האינפורמציה הנאספת בשמו, ולא השלטון.

ואולם, הדרך למימושה של מהפכת השקיפות עודנה ארוכה. מוסדות ציבוריים מערימים קשיים על מי שמעוניין להוציא לפועל את זכותו על-פי חוק לקבלת מידע, ופעמים רבות המעוניין ביישומו של החוק נאלץ עדיין לעבור בדרך החתחתים של היכלי המשפט. הלך מחשבה מאובן זה פושה לעתים גם ברשויות ציבוריות האמונות על עבודה עיתונאית בעצמן, כגון השידור הציבורי, או על פיקוח על התקשורת, כגון הרשות השנייה, והן נלחמות כדי לחסום את הציבור מלעיין בחומרים ומסמכים שנוצרו במימונו של אותו ציבור. האתוס העיתונאי גם אינו זה שמדריך דווקא גופים עיתונאיים פרטיים בכל הקשור לשקיפות התנהלותם. כלי תקשורת, שאנשיהם עמלים יום-יום כדי לחשוף את הנסתר במוסדות אחרים, מפגינים פעמים רבות גישה הפוכה ככל שהדבר נוגע לחשיפה שלהם עצמם.

במדור זה, "הגנזך", המשותף ל"העין השביעית" ו"הצלחה",  לקידום חברה הוגנת (ע"ר), נחשוף בפני הציבור מסמכים מסוגים שונים – פרוטוקולים, ניירות עמדה, תכתובות ועוד – במטרה להנגישם בלא תיווך למעוניינים בכך ולסייע לחוקרים, עיתונאים, כותבים, קוראים וסקרני תקשורת להרחיב ולהעמיק את השקיפות סביב ניהולם והתנהלותם של גופי תקשורת ושל הרשויות המפקחות עליהם. המדור יתעדכן מעת לעת, ולעתים ילווה בסקירות וניתוחים של החומרים הראשוניים שיוצגו כאן. אנו מזמינים את ציבור הגולשים להשתתף בעיבוד המסמכים וניתוחם ולפרסם את הממצאים

למדור הגנזך: https://www.the7eye.org.il/59861
.

בשנת 1998 נכנס לתוקפו בישראל חוק חופש המידע, המאפשר לכל אזרח לדרוש מרשות ציבורית לגלות בפניו את המידע שהיא אוצרת בקרביה. החוק עיגן את הגישה שהפגינה הפסיקה בשנים שקדמו לו והיה לאבן הפינה בדרך להגברה משמעותית של שקיפות. מידע, קבע המחוקק, צריך להיות חופשי. תפיסת היסוד של העיתונות, החותרת לחשוף את המוסתר ולהניח לאור השמש לחטא הכל, התקבלה כמוסכמה בכל הנוגע לידע הנצבר בקרב הרשויות השלטוניות. האזרח הוא הריבון על האינפורמציה הנאספת בשמו, ולא השלטון.

ואולם, הדרך למימושה של מהפכת השקיפות עודנה ארוכה. מוסדות ציבוריים מערימים קשיים על מי שמעוניין להוציא לפועל את זכותו על-פי חוק לקבלת מידע, ופעמים רבות המעוניין ביישומו של החוק נאלץ עדיין לעבור בדרך החתחתים של היכלי המשפט. הלך מחשבה מאובן זה פושה לעתים גם ברשויות ציבוריות האמונות על עבודה עיתונאית בעצמן, כגון השידור הציבורי, או על פיקוח על התקשורת, כגון הרשות השנייה, והן נלחמות כדי לחסום את הציבור מלעיין בחומרים ומסמכים שנוצרו במימונו של אותו ציבור. האתוס העיתונאי גם אינו זה שמדריך דווקא גופים עיתונאיים פרטיים בכל הקשור לשקיפות התנהלותם. כלי תקשורת, שאנשיהם עמלים יום-יום כדי לחשוף את הנסתר במוסדות אחרים, מפגינים פעמים רבות גישה הפוכה ככל שהדבר נוגע לחשיפה שלהם עצמם.

במדור זה, "הגנזך", המשותף ל"העין השביעית" ו"הצלחה",  לקידום חברה הוגנת (ע"ר), נחשוף בפני הציבור מסמכים מסוגים שונים – פרוטוקולים, ניירות עמדה, תכתובות ועוד – במטרה להנגישם בלא תיווך למעוניינים בכך ולסייע לחוקרים, עיתונאים, כותבים, קוראים וסקרני תקשורת להרחיב ולהעמיק את השקיפות סביב ניהולם והתנהלותם של גופי תקשורת ושל הרשויות המפקחות עליהם. המדור יתעדכן מעת לעת, ולעתים ילווה בסקירות וניתוחים של החומרים הראשוניים שיוצגו כאן. אנו מזמינים את ציבור הגולשים להשתתף בעיבוד המסמכים וניתוחם ולפרסם את הממצאים

למדור הגנזך: https://www.the7eye.org.il/59861
.