פרסום סקרים המתבצעים בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בלבד פסולים מבחינה אתית ומהווים הפרה של תקנון האתיקה של מועצת העיתונות – כך קבע בית הדין לערעורים של מועצת העיתונות בתום מספר דיונים בנושא שנערכו ביוזמתה של עמותת הצלחה.

בתחילת 2016 התבצע שינוי בתקנון האתיקה, ביוזמת ארגון העיתונאים, לפיו נאסר על כלי התקשורת לבצע ולפרסם סקר מפלה – סקר דעת קהל המתבסס אך ורק על מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית, תוך התעלמות מהאוכלוסייה הלא-יהודית. התיקון אושר בספטמבר של אותה שנה, אך למרות זאת, וכפי שעשו במשך שנים רבות, המשיכו כלי תקשורת רבים לפרסם סקרים שנערכו רק בקרב מדגם מייצג של יהודים.

בסוף 2017 הגישה עמותת הצלחה תלונה למועצת העיתונות כנגד שישה כלי תקשורת שפרסמו סקרים בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בלבד, תוך התעלמות מהאוכלוסייה הלא-יהודית – כאמור, בניגוד  לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות.

הצלחה טענה בתלונתה, כי הסקרים שאותם ציינה בפני מועצת העיתונות נגעו לסוגיות הקשורות לכלל הציבור במדינת ישראל, ולמרות זאת התבצעו רק בקרב האוכלוסייה היהודית. הצלחה טענה, כי בכך הפרו ששת כלי התקשורת את סעיף 14 בתקנון מועצת העיתונות האוסר על אפליה בסקרי דעת קהל, וכן הפרו את סעיף 4 בתקנון האוסר על הטעייה, וזאת משום שמרבית הדיווחים הציגו את הסקרים כמשקפים את דעת כלל הציבור.

בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות קיבל את תלונת הצלחה בנוגע להטעיית קוראים וקבע, כי כלי התקשורת ביצעו הטעייה כאשר פרסמו את הסקרים המפלים כאילו בוצעו בקרב מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה. "העובדה כי עמדתו של ציבור שלם מודרת דרך קבע ממרחב השיח הציבורי והעיתונאי – הופכת את ההדרה לקשה, בלתי נסבלת ומחייבת התערבות", קבע בית הדין.

עם זאת, בית הדין קבע כי במקרים מסוימים ניתן לפרסם סקרים שהתבצעו רק בקרב האוכלוסייה היהודית, וכי אין בכך הפרה של תקנון האתיקה. "כל עוד קיימת הצדקה עניינית לפרסום סקר הכולל את דעתם של היהודים בלבד – אין למנוע את העיתון מפרסומו", נקבע בהחלטת בית הדין, שכיוון בהחלטתו בעיקר לפרסום סקרים בנושאים פוליטיים ומדיניים.
על החלטה זו, שהתירה למעשה להמשיך ולפרסם סקרים מסוימים שנערכו אך ורק בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית, הגישה עמותת הצלחה ערעור.

בערכאת הערעור של בית הדין לאתיקה התקבל הערעור של הצלחה. בפסק הדין שניתן במאי 2018 קבע למעשה בית הדין, כי גם סקרי דעת קהל שעוסקים בנושאים פוליטיים או מדיניים ומדירים את האוכלוסייה הלא-יהודית הם פסולים מבחינה אתית. בפסק הדין נכתב, בין השאר, כי "אנו מסתייגים מדבריו של בית-הדין קמא, שמהם עולה שההצדקה לערוך את הסקרים הללו בקרב הציבור היהודי בלבד היא שניתן לנחש מהי עמדתו של הציבור הערבי ביחס לאותן סוגיות. אנו סבורים כי הסקרים שאליהם מתייחסים הפרסומים האמורים רלוונטיים לכלל הציבור הישראלי, ולאור הוראת סעיף 14 לתקנון ראוי היה לערוך אותם בקרב כלל הציבור".

ערכאת הערעור קבעה, כי אמנם ניתן לפרסם סקרים שנערכו רק בקרב האוכלוסייה היהודית, אולם הגביל את הסיבות לכך: "ההחלטה לערוך סקר רק בקרב קבוצה מסוימת צריכה לבוא מטעמים ענייניים ומקצועיים מצד עורך הסקר ומצד העיתונאי. היא צריכה להיות הוגנת ואחראית, כלשון סעיף 2 לתקנון האתיקה. היא צריכה להיות רלוונטית לנושא, ולא להפלות לרעה אוכלוסייה מסוימת שלא מטעמים ענייניים מובהקים".

בהחלטתה הדגישה ערכאת הערעור כי הצגת סקר מפלה כאילו הוא מייצג את דעת כלל הציבור הוא בגדר עבירה אתית חמורה: "פרסום סקר שנערך בקרב ציבור מסוים כאילו נערך בקרב כלל הציבור או מתן כותרת ממנה משתמע כך (אף אם נאמר אחרת בגוף הכתבה) מהווים הדרה פר-סה. האמירה שממנה משתמע ש'הציבור' או ה'ישראלים' אינם כוללים מגזר מסוים מקרב אזרחי ישראל היא מקוממת במיוחד, ומשכך היא עומדת בניגוד לסעיף 14 לתקנון האתיקה, ולא רק בניגוד לסעיפים 4(א) ו-6(ד) כפי שהראינו לעיל. זוהי, בעינינו, עבירה אתית חמורה".
 
פרסום סקרים המתבצעים בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בלבד פסולים מבחינה אתית ומהווים הפרה של תקנון האתיקה של מועצת העיתונות – כך קבע בית הדין לערעורים של מועצת העיתונות בתום מספר דיונים בנושא שנערכו ביוזמתה של עמותת הצלחה.

בתחילת 2016 התבצע שינוי בתקנון האתיקה, ביוזמת ארגון העיתונאים, לפיו נאסר על כלי התקשורת לבצע ולפרסם סקר מפלה – סקר דעת קהל המתבסס אך ורק על מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית, תוך התעלמות מהאוכלוסייה הלא-יהודית. התיקון אושר בספטמבר של אותה שנה, אך למרות זאת, וכפי שעשו במשך שנים רבות, המשיכו כלי תקשורת רבים לפרסם סקרים שנערכו רק בקרב מדגם מייצג של יהודים.

בסוף 2017 הגישה עמותת הצלחה תלונה למועצת העיתונות כנגד שישה כלי תקשורת שפרסמו סקרים בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בלבד, תוך התעלמות מהאוכלוסייה הלא-יהודית – כאמור, בניגוד  לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות.

הצלחה טענה בתלונתה, כי הסקרים שאותם ציינה בפני מועצת העיתונות נגעו לסוגיות הקשורות לכלל הציבור במדינת ישראל, ולמרות זאת התבצעו רק בקרב האוכלוסייה היהודית. הצלחה טענה, כי בכך הפרו ששת כלי התקשורת את סעיף 14 בתקנון מועצת העיתונות האוסר על אפליה בסקרי דעת קהל, וכן הפרו את סעיף 4 בתקנון האוסר על הטעייה, וזאת משום שמרבית הדיווחים הציגו את הסקרים כמשקפים את דעת כלל הציבור.

בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות קיבל את תלונת הצלחה בנוגע להטעיית קוראים וקבע, כי כלי התקשורת ביצעו הטעייה כאשר פרסמו את הסקרים המפלים כאילו בוצעו בקרב מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה. "העובדה כי עמדתו של ציבור שלם מודרת דרך קבע ממרחב השיח הציבורי והעיתונאי – הופכת את ההדרה לקשה, בלתי נסבלת ומחייבת התערבות", קבע בית הדין.

עם זאת, בית הדין קבע כי במקרים מסוימים ניתן לפרסם סקרים שהתבצעו רק בקרב האוכלוסייה היהודית, וכי אין בכך הפרה של תקנון האתיקה. "כל עוד קיימת הצדקה עניינית לפרסום סקר הכולל את דעתם של היהודים בלבד – אין למנוע את העיתון מפרסומו", נקבע בהחלטת בית הדין, שכיוון בהחלטתו בעיקר לפרסום סקרים בנושאים פוליטיים ומדיניים.
על החלטה זו, שהתירה למעשה להמשיך ולפרסם סקרים מסוימים שנערכו אך ורק בקרב מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית, הגישה עמותת הצלחה ערעור.

בערכאת הערעור של בית הדין לאתיקה התקבל הערעור של הצלחה. בפסק הדין שניתן במאי 2018 קבע למעשה בית הדין, כי גם סקרי דעת קהל שעוסקים בנושאים פוליטיים או מדיניים ומדירים את האוכלוסייה הלא-יהודית הם פסולים מבחינה אתית. בפסק הדין נכתב, בין השאר, כי "אנו מסתייגים מדבריו של בית-הדין קמא, שמהם עולה שההצדקה לערוך את הסקרים הללו בקרב הציבור היהודי בלבד היא שניתן לנחש מהי עמדתו של הציבור הערבי ביחס לאותן סוגיות. אנו סבורים כי הסקרים שאליהם מתייחסים הפרסומים האמורים רלוונטיים לכלל הציבור הישראלי, ולאור הוראת סעיף 14 לתקנון ראוי היה לערוך אותם בקרב כלל הציבור".

ערכאת הערעור קבעה, כי אמנם ניתן לפרסם סקרים שנערכו רק בקרב האוכלוסייה היהודית, אולם הגביל את הסיבות לכך: "ההחלטה לערוך סקר רק בקרב קבוצה מסוימת צריכה לבוא מטעמים ענייניים ומקצועיים מצד עורך הסקר ומצד העיתונאי. היא צריכה להיות הוגנת ואחראית, כלשון סעיף 2 לתקנון האתיקה. היא צריכה להיות רלוונטית לנושא, ולא להפלות לרעה אוכלוסייה מסוימת שלא מטעמים ענייניים מובהקים".

בהחלטתה הדגישה ערכאת הערעור כי הצגת סקר מפלה כאילו הוא מייצג את דעת כלל הציבור הוא בגדר עבירה אתית חמורה: "פרסום סקר שנערך בקרב ציבור מסוים כאילו נערך בקרב כלל הציבור או מתן כותרת ממנה משתמע כך (אף אם נאמר אחרת בגוף הכתבה) מהווים הדרה פר-סה. האמירה שממנה משתמע ש'הציבור' או ה'ישראלים' אינם כוללים מגזר מסוים מקרב אזרחי ישראל היא מקוממת במיוחד, ומשכך היא עומדת בניגוד לסעיף 14 לתקנון האתיקה, ולא רק בניגוד לסעיפים 4(א) ו-6(ד) כפי שהראינו לעיל. זוהי, בעינינו, עבירה אתית חמורה".