ביוני 2017 פרסם לראשונה משרד החינוך את הדירוג הסוציו־אקונומי של בתי הספר בישראל לפי עשירונים. זאת, לאחר שעמותת הצלחה ועיתון "הארץ" דרשו לחשוף את הנתונים והגישו בקשה לפי חוק חופש המידע כשנה לפני כן.

חשיבותה הרבה של החשיפה שהושגה היא בכך שבמשך שנים רבות סירב משרד החינוך לפרסם את הנתונים הללו, בטענה כי אם ההורים יהיו חשופים למידע, הם יבקשו לרשום את ילדיהם למוסדות חינוך שבהם התלמידים הם בעלי רקע חברתי-כלכלי גבוה ובכך תיווצר הפרדה בחברה הישראלית. לכן, נתוני מדדי הטיפוח נמסרו אך ורק למנהלי מוסדות החינוך.

משרד החינוך התנגד לבקשה שהגישו הצלחה ו"הארץ" וטען כי "מדיניות משרד החינוך היא למנוע תהליכים של סגרגציה בבתי הספר בהתבסס על המצב הסוציו־אקונומי של הורי התלמידים, זאת על מנת למנוע בין היתר פגיעה בהישגי התלמידים במערכת החינוך. פרסום של המידע יאיץ את תהליכי הסגרגציה, עקב העדפת הורים לרשום את ילדיהם לבתי ספר עם אוכלוסיית תלמידים ממצב סוציו־אקונומי גבוה יותר".

עמותת הצלחה הצליחה לגבש הסדר עם משרד החינוך, שקיבל תוקף של פסק דין, לפיו המשרד ישלב את נתוני מדדי הטיפוח במדדים נוספים ויפרסם אותם לכלל הציבור. ההסדר שגובש כלל גם תשלום הוצאות משפט להצלחה.

לפי אתר משרד החינוך, מדדי הטיפוח של  בית ספר קיימים עבור כל שלב חינוך – יסודי, חטיבת ביניים, חטיבה עליונה – ומודדים חסך חינוכי בישויות שונות (מוסד, רשות, יישוב, שכונה). מדד הטיפוח שנקבע על ידי המשרד מורכב מהשכלת ההורה המשכיל ביותר (40%), רמת ההכנסה לנפש במשפחה (20%), פריפריאליות בית הספר (20%), שילוב של הגירה וארץ מצוקה (20%).

לפי משרד החינוך, מדד הטיפוח מחושב לכל תלמיד לפי שלב חינוך וכך נוצר "ציון" עבור כל תלמיד. ציוני מדד הטיפוח יוצרים רצף שאותו מחלקים לעשירונים, מהנמוך ביותר (עשירון 1 – אוכלוסייה חזקה שאינה זקוקה לטיפוח נוסף) עד לגבוה ביותר (עשירון 10 – אוכלוסייה חלשה הזקוקה ביותר לטיפוח נוסף). ערך המדד של בית ספר הוא ממוצע העשירונים של התלמידים הלומדים בו. ערך המדד ברשות, יישוב או שכונה הוא ממוצע העשירונים של התלמידים המתגוררים שם.
 
ביוני 2017 פרסם לראשונה משרד החינוך את הדירוג הסוציו־אקונומי של בתי הספר בישראל לפי עשירונים. זאת, לאחר שעמותת הצלחה ועיתון "הארץ" דרשו לחשוף את הנתונים והגישו בקשה לפי חוק חופש המידע כשנה לפני כן.

חשיבותה הרבה של החשיפה שהושגה היא בכך שבמשך שנים רבות סירב משרד החינוך לפרסם את הנתונים הללו, בטענה כי אם ההורים יהיו חשופים למידע, הם יבקשו לרשום את ילדיהם למוסדות חינוך שבהם התלמידים הם בעלי רקע חברתי-כלכלי גבוה ובכך תיווצר הפרדה בחברה הישראלית. לכן, נתוני מדדי הטיפוח נמסרו אך ורק למנהלי מוסדות החינוך.

משרד החינוך התנגד לבקשה שהגישו הצלחה ו"הארץ" וטען כי "מדיניות משרד החינוך היא למנוע תהליכים של סגרגציה בבתי הספר בהתבסס על המצב הסוציו־אקונומי של הורי התלמידים, זאת על מנת למנוע בין היתר פגיעה בהישגי התלמידים במערכת החינוך. פרסום של המידע יאיץ את תהליכי הסגרגציה, עקב העדפת הורים לרשום את ילדיהם לבתי ספר עם אוכלוסיית תלמידים ממצב סוציו־אקונומי גבוה יותר".

עמותת הצלחה הצליחה לגבש הסדר עם משרד החינוך, שקיבל תוקף של פסק דין, לפיו המשרד ישלב את נתוני מדדי הטיפוח במדדים נוספים ויפרסם אותם לכלל הציבור. ההסדר שגובש כלל גם תשלום הוצאות משפט להצלחה.

לפי אתר משרד החינוך, מדדי הטיפוח של  בית ספר קיימים עבור כל שלב חינוך – יסודי, חטיבת ביניים, חטיבה עליונה – ומודדים חסך חינוכי בישויות שונות (מוסד, רשות, יישוב, שכונה). מדד הטיפוח שנקבע על ידי המשרד מורכב מהשכלת ההורה המשכיל ביותר (40%), רמת ההכנסה לנפש במשפחה (20%), פריפריאליות בית הספר (20%), שילוב של הגירה וארץ מצוקה (20%).

לפי משרד החינוך, מדד הטיפוח מחושב לכל תלמיד לפי שלב חינוך וכך נוצר "ציון" עבור כל תלמיד. ציוני מדד הטיפוח יוצרים רצף שאותו מחלקים לעשירונים, מהנמוך ביותר (עשירון 1 – אוכלוסייה חזקה שאינה זקוקה לטיפוח נוסף) עד לגבוה ביותר (עשירון 10 – אוכלוסייה חלשה הזקוקה ביותר לטיפוח נוסף). ערך המדד של בית ספר הוא ממוצע העשירונים של התלמידים הלומדים בו. ערך המדד ברשות, יישוב או שכונה הוא ממוצע העשירונים של התלמידים המתגוררים שם.