במאי 2017, בסמוך למועד תחילת השידורים של תאגיד השידור כאן, התחולל מאבק ציבורי ומשפטי נגד כוונת הממשלה לפצל את התאגיד – ועמותת הצלחה לקחה חלק מרכזי במאבק זה, כאשר הצטרפה לעתירה של ארגון העיתונאים ושל התאגיד שהוגשו לבג"ץ, כידידת בית המשפט.

המאבק החל כאשר הממשלה חוקקה בהליך מזורז חוק שלפיו תאגיד השידור כאן יפוצל לשניים, כך שחטיבת החדשות תופרד מכאן ותהפוך לתאגיד נפרד שיספק חדשות לכאן. בעקבות זאת, הוגשו לבג"ץ מספר עתירות, ביניהן של חבר הכנסת דאז, איתן כבל, ושל ארגון העיתונאים – ובית המשפט הוציא צו על תנאי שבלם את המהלך.

ביוני 2017 ביקשה עמותת הצלחה מבית המשפט העליון לאשר באופן חריג העברה של שידורים חיים מהדיון בעתירות. "מדובר בפרשה בעלת עניין ציבורי משמעותי ומובהק שזכתה וזוכה לסיקור נרחב בכלי התקשורת עוד משלב החקיקה וכעת בשלב הדיונים המשפטיים", נאמר בבקשתה של הצלחה. בסופו של דבר, לא אושר שידור הדיון.

ביולי 2018 בוטל פיצול התאגיד בעקבות זכיית ישראל באירוויזיון. זאת, מאחר שפיצול התאגיד היה עלול להוביל לביטול החברות של ישראל באיגוד השידור האירופי וכפועל יוצא מכך – לביטול קיום האירוויזיון בישראל.

למרות ביטול הפיצול, החליטו העותרים שלא למשוך את העתירות שהוגשו לבג"ץ במטרה שיכריע בנושא ויפסוק הוצאות. בינואר 2019 קבע בג"ץ כי "התערבות שלטונית בגופי התקשורת, גם אם היא נעשית ברמה מוסדית מתוך מטרה להתאים את מבנהו של שוק התקשורת כך שיתיישב עם אינטרסים של צד כזה או אחר במפה הפוליטית, מהווה למעשה הכפפה אסורה של התקשורת, שאמורה להיות עצמאית, למאוויים של השלטון. התנהלות שכזו פוגעת בחופש העיתונות במובנו הרחב".

עוד קבעו שופטי בג"ץ, כי "מצער הדבר שהשמירה על העיקרון האמור (חשיבות השידור הציבורי) הושגה פה באקראי עקב הרצון לאפשר את קיומה של תחרות האירוויזיון בישראל, ולא מתוך הכרה בחשיבות השידור הציבורי; "שידור מבוסס ובלתי תלוי הוא כלי חשוב לקיומו של שוק תקשורת מגוון, תוסס וביקורתי שאיננו נושא פנים לבעלי שררה ממון או אינטרס. בהיותו כזה הוא שומר על הדמוקרטיה".

בג"ץ פסק, כי הממשלה תשלם 100 אלף שקל לתאגיד השידור הציבורי ו-50 אלף שקל לארגון העיתונאים.
 
במאי 2017, בסמוך למועד תחילת השידורים של תאגיד השידור כאן, התחולל מאבק ציבורי ומשפטי נגד כוונת הממשלה לפצל את התאגיד – ועמותת הצלחה לקחה חלק מרכזי במאבק זה, כאשר הצטרפה לעתירה של ארגון העיתונאים ושל התאגיד שהוגשו לבג"ץ, כידידת בית המשפט.

המאבק החל כאשר הממשלה חוקקה בהליך מזורז חוק שלפיו תאגיד השידור כאן יפוצל לשניים, כך שחטיבת החדשות תופרד מכאן ותהפוך לתאגיד נפרד שיספק חדשות לכאן. בעקבות זאת, הוגשו לבג"ץ מספר עתירות, ביניהן של חבר הכנסת דאז, איתן כבל, ושל ארגון העיתונאים – ובית המשפט הוציא צו על תנאי שבלם את המהלך.

ביוני 2017 ביקשה עמותת הצלחה מבית המשפט העליון לאשר באופן חריג העברה של שידורים חיים מהדיון בעתירות. "מדובר בפרשה בעלת עניין ציבורי משמעותי ומובהק שזכתה וזוכה לסיקור נרחב בכלי התקשורת עוד משלב החקיקה וכעת בשלב הדיונים המשפטיים", נאמר בבקשתה של הצלחה. בסופו של דבר, לא אושר שידור הדיון.

ביולי 2018 בוטל פיצול התאגיד בעקבות זכיית ישראל באירוויזיון. זאת, מאחר שפיצול התאגיד היה עלול להוביל לביטול החברות של ישראל באיגוד השידור האירופי וכפועל יוצא מכך – לביטול קיום האירוויזיון בישראל.

למרות ביטול הפיצול, החליטו העותרים שלא למשוך את העתירות שהוגשו לבג"ץ במטרה שיכריע בנושא ויפסוק הוצאות. בינואר 2019 קבע בג"ץ כי "התערבות שלטונית בגופי התקשורת, גם אם היא נעשית ברמה מוסדית מתוך מטרה להתאים את מבנהו של שוק התקשורת כך שיתיישב עם אינטרסים של צד כזה או אחר במפה הפוליטית, מהווה למעשה הכפפה אסורה של התקשורת, שאמורה להיות עצמאית, למאוויים של השלטון. התנהלות שכזו פוגעת בחופש העיתונות במובנו הרחב".

עוד קבעו שופטי בג"ץ, כי "מצער הדבר שהשמירה על העיקרון האמור (חשיבות השידור הציבורי) הושגה פה באקראי עקב הרצון לאפשר את קיומה של תחרות האירוויזיון בישראל, ולא מתוך הכרה בחשיבות השידור הציבורי; "שידור מבוסס ובלתי תלוי הוא כלי חשוב לקיומו של שוק תקשורת מגוון, תוסס וביקורתי שאיננו נושא פנים לבעלי שררה ממון או אינטרס. בהיותו כזה הוא שומר על הדמוקרטיה".

בג"ץ פסק, כי הממשלה תשלם 100 אלף שקל לתאגיד השידור הציבורי ו-50 אלף שקל לארגון העיתונאים.