בפברואר 2013 הגישה עמותת הצלחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית בסך של 613 מיליון שקל נגד חברות התעופה אל על, לופטהנזה, בריטיש איירוויס וסוויסאייר. בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז, נטען כי החברות קיימו ביניהן הסדר כובל לתיאום מחירים בתחום הובלת מטענים (קרטל שנחשף על ידי רשויות הגבלים עסקיים בעולם בפברואר 2006).
"במסגרת הקרטל תיאמו ביניהם חברי הקרטל רכיבים שונים של מחירי שילוח מטענים בהטסה ובפרט את היטלי הדלק והיטלי הביטחון", נטען בין השאר בתביעה, "חברות התעופה היו צדדים ישירים להסדרים כובלים בענף שילוח מטענים בהטסה; הקרטל גרם לנזק שהתבטא בעליית מחיר על שירותי שילוח מטענים בהטסה; מאז נחשף הקרטל, נתנו לו הצדדים את הדין במסגרת הליכים שונים שנוהלו ועדיין מנוהלים נגדם במדינות שונות ברחבי העולם".
בתביעה צוין כי תשלומים ששילמו אל על וחברות תעופה נוספות במסגרת הליכים משפטיים בארה"ב אינם אינם באים על חשבון הפיצוי לצרכנים מישראל. לפי התביעה, "הנתבעות לא נתנו את הדין ולא פיצו משלחים ונפגעים עקיפים, ששילמו מחיר קרטליסטי בגין שילוח מטענים מישראל ואל ישראל (למעט משלוחים מישראל לארה"ב ומארה"ב לישראל)".
בנובמבר 2013 דחה שופט בית המשפט המחוזי מרכז, עופר גרוסקופף, את בקשת חברות התעופה לסלק על הסף את התביעה הייצוגית.
בספטמבר 2014 – לבקשת השופט גרוסקופף – הגיש היועץ המשפטי לממשלה דאז, עו"ד יהודה ויינשטיין, חוות דעת לבית המשפט, ממנה עולה כי הוא מצדד בזכותם של צרכנים לתבוע קרטל בגין נזק שנגרם להם מתיאום מחירים, גם אם מדובר בנזק שנגרם בעקיפין. לגישתו של ויינשטיין, על בתי המשפט בישראל להכיר בזכותו של נפגע עקיף מקרטל לדרוש לעצמו פיצוי – ולא רק נפגע ישיר. זאת, במקרה שנחשף תיאום מחירים או הפרה אחרת של חוק ההגבלים העסקיים.
חוות הדעת של ויינשטיין נחשבת ללא פחות ממהפכנית, בכך שהיא מצדדת באפשרותו של צרכן הרואה עצמו כנפגע, גם אם באופן עקיף, מהפרה של דיני ההגבלים העסקיים, להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד הצד הפוגע לכאורה.
ב 19.1.2020 אושרה התביעה הייצוגית בהחלטה של שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף (בכובעו כשופט בית המשפט המחוזי מרכז). בהחלטה ארוכה ומנומקת סקר השופט את הסוגיות השונות העולות מבקשת האישור והכריע כי יש לאשרה, תוך הכרעה בסוגיות ראשוניות שהתעוררו במהלכה. כעת הועברה התביעה לדיון בפני השופט יחזקאל קינר להמשך הדיון בה.