14.9.2020
 
הצוות הבין-משרדי לטיוב השמירה על סודות ביטחוניים, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי), דינה זילבר, פרסם שורה של המלצות, חלקן במישור הנורמטיבי ועיקרן בתחום המשפט המינהלי, שנועדו לסייע במניעת דליפת מידע רגיש, בעיקר במסגרת שיח בין בכירים במערכת הציבורית, בהווה ובעבר, לבין "סופרי צללים" או עיתונאים כחלק מתהליך כתיבת זיכרונות או מתן ראיונות.

כזכור, בדצמבר 2015 מינה היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, את הצוות שכלל נציגים מכל גופי הביטחון, וכן נציגים מייעוץ וחקיקה ומהפרקליטות במשרד המשפטים. מתוך הבנה כי מדובר בנושא מורכב ורגיש הדורש הסתכלות רחבה, במסגרת תהליך העבודה קיים הצוות ישיבות שהשתתפו בהן גם בכירים בעבר ובהווה במערכות הביטחון וכן עיתונאים ומשפטנים בכירים, שהעשירו את הצוות בידיעותיהם ובניסיונם, וסייעו לו בהבנת המורכבות במציאת נקודת האיזון במתח העדין שבין שמירה על ביטחון המדינה, לבין הגנה על חופש הביטוי והעיתונות.

כעת, בתום עבודה מאומצת ולאחר הצגת ההמלצות בפני היועץ המשפטי לממשלה ואישורן על ידו, מפרסם הצוות דו"ח הכולל סקירה תיאורטית מקיפה וכן שורה של המלצות שתכליתן לסייע בהכוונת ההתנהלות הרצויה בהקשרים אלה, המביאה בחשבון הן את חופש הביטוי, הן את זכות הציבור לדעת והן את חשיבות השמירה על הסודות הביטחוניים. זאת, להבדיל מהתמודדות לאחר מעשה עם סודות שכבר נחשפו.

הצוות סבור כי יישום ההמלצות ע"י הגורמים המתאימים בממשלה, יוכל להעשיר את ארגז הכלים הקיים למניעה מראש של דליפתו של מידע ביטחוני, הכל מתוך הכרה בחשיבות ההגנה על ערכי חופש הביטוי והעיתונות.

בין ההמלצות העיקריות:
-       לרכז במסמך אחד את מגוון הוראות הדין שממסגרות את נושא השמירה על מידע ביטחוני, אשר ישמש כלי עזר ובסיס משפטי אחיד לכלל הגופים הרלוונטיים;
-       לעדכן את הנחיית היועמ"ש הרלוונטית, כך שתכלול רשימה עדכנית של הנושאים שהוכרזו במשך השנים כידיעות סודיות, וכן לבחון את הצורך בעדכון הנחיית פרקליט המדינה הרלוונטית בעניין היחס בין צווי איסור פרסום לבין סמכויות הצנזורה.
-       לשקול שימוש תדיר יותר באפיק החקיקה וחקיקת המשנה לצורך קביעה מהותית של נושאים מסוימים כסודיים.
-       להטמיע תהליך הכשרה מחייב בתחום חומרים סודיים ותכנים מסווגים לנבחרי ציבור, שתפקידם מחייב חשיפה למידע מסוג זה, בתחילת כהונתם.
-       בנוגע לחברי כנסת שאינם חברי ממשלה – מוצע לבחון מול יו"ר הכנסת ומול היועץ המשפטי של הכנסת את הצורך בהעמקת ההכשרה בנושא חשיפה למידע מסווג והשמירה עליו עבור החברים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, וכן להמליץ לכנסת לקדם, במסגרת כללי האתיקה של חברי הכנסת, את החובה לשמור על סודיות של מידע מסווג שמובא לידיעתם.
-       למפות ולהגדיר במסגרת כל אחד מגופי המדינה, מיהם בעלי התפקידים המוסמכים לקבוע רמת סיווג, לשנות רמת סיווג או לאפשר מסירה של מידע סודי, לגבי מידע שנוצר באותו הגוף.
-       לחדד במידת הצורך את נהלי השיח מול התקשורת בתוך הגופים השונים, בדגש על הגנה על מידע מסווג.
-       לגבי פורשים: לוודא קיומן של הנחיות בנוגע להיבטי שמירה על ביטחון מידע ומידע מסווג לאחר הפרישה וחידודן לגבי כל עובד טרם פרישתו מתפקיד.
-       לקיים דיון ייעודי עם כלל גופי הביטחון ומשרד רה"מ לעניין מי שפרשו לאחר מסלול קריירה חוצה ארגונים ולגבש הנחיות בנוגע להיבטי שמירה על ביטחון מידע עבור בכירים אלו.
-       לקדם מיסודם של "אתרי מורשת" או "היכלי תהילה" לפורשים בגופים השונים כמסגרות פנים ארגוניות בהן יתאפשר לפורשים לגולל ולתעד את פועלם והישגיהם לאורך השנים.
-       לבחון את האפשרות לקדם חקיקה שתקבע הגבלות לאחר פרישה, שעניינן המשך ההגנה על הסודות הביטחוניים אליהם נחשפו עובדי ציבור במהלך כהונתם.
-       לקיים דיון עקרוני נוסף בנוגע למקרים שבהם מפרסמים אינם ממלאים אחר הוראות הצנזורה.
-       ליזום פעולות שמטרתן איסוף או השבה של מסמכים סודיים המצויים בידיים הפרטיות של עובדי המדינה לשעבר או של יורשיהם.
-       ליזום חשיבה ממשלתית נוספת, עקרונית, לבחינת פעילות הצנזורה ומאפייניה.
 
יודגש, כי היבטי האכיפה הפלילית בתחום זה תקפים ואינם מותנים ביישום ההמלצות שעניינן ארגון הוראות הדין, קידום מהלכים ארגוניים או בחינת הצורך בתיקוני חקיקה.
 
לקריאת דיווח של יוסי מלמן על הדוח ועבודת הועדה: https://www.haaretz.co.il/blogs/yossimelman/BLOG-1.9175538
14.9.2020
 
הצוות הבין-משרדי לטיוב השמירה על סודות ביטחוניים, בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי), דינה זילבר, פרסם שורה של המלצות, חלקן במישור הנורמטיבי ועיקרן בתחום המשפט המינהלי, שנועדו לסייע במניעת דליפת מידע רגיש, בעיקר במסגרת שיח בין בכירים במערכת הציבורית, בהווה ובעבר, לבין "סופרי צללים" או עיתונאים כחלק מתהליך כתיבת זיכרונות או מתן ראיונות.

כזכור, בדצמבר 2015 מינה היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, את הצוות שכלל נציגים מכל גופי הביטחון, וכן נציגים מייעוץ וחקיקה ומהפרקליטות במשרד המשפטים. מתוך הבנה כי מדובר בנושא מורכב ורגיש הדורש הסתכלות רחבה, במסגרת תהליך העבודה קיים הצוות ישיבות שהשתתפו בהן גם בכירים בעבר ובהווה במערכות הביטחון וכן עיתונאים ומשפטנים בכירים, שהעשירו את הצוות בידיעותיהם ובניסיונם, וסייעו לו בהבנת המורכבות במציאת נקודת האיזון במתח העדין שבין שמירה על ביטחון המדינה, לבין הגנה על חופש הביטוי והעיתונות.

כעת, בתום עבודה מאומצת ולאחר הצגת ההמלצות בפני היועץ המשפטי לממשלה ואישורן על ידו, מפרסם הצוות דו"ח הכולל סקירה תיאורטית מקיפה וכן שורה של המלצות שתכליתן לסייע בהכוונת ההתנהלות הרצויה בהקשרים אלה, המביאה בחשבון הן את חופש הביטוי, הן את זכות הציבור לדעת והן את חשיבות השמירה על הסודות הביטחוניים. זאת, להבדיל מהתמודדות לאחר מעשה עם סודות שכבר נחשפו.

הצוות סבור כי יישום ההמלצות ע"י הגורמים המתאימים בממשלה, יוכל להעשיר את ארגז הכלים הקיים למניעה מראש של דליפתו של מידע ביטחוני, הכל מתוך הכרה בחשיבות ההגנה על ערכי חופש הביטוי והעיתונות.

בין ההמלצות העיקריות:
-       לרכז במסמך אחד את מגוון הוראות הדין שממסגרות את נושא השמירה על מידע ביטחוני, אשר ישמש כלי עזר ובסיס משפטי אחיד לכלל הגופים הרלוונטיים;
-       לעדכן את הנחיית היועמ"ש הרלוונטית, כך שתכלול רשימה עדכנית של הנושאים שהוכרזו במשך השנים כידיעות סודיות, וכן לבחון את הצורך בעדכון הנחיית פרקליט המדינה הרלוונטית בעניין היחס בין צווי איסור פרסום לבין סמכויות הצנזורה.
-       לשקול שימוש תדיר יותר באפיק החקיקה וחקיקת המשנה לצורך קביעה מהותית של נושאים מסוימים כסודיים.
-       להטמיע תהליך הכשרה מחייב בתחום חומרים סודיים ותכנים מסווגים לנבחרי ציבור, שתפקידם מחייב חשיפה למידע מסוג זה, בתחילת כהונתם.
-       בנוגע לחברי כנסת שאינם חברי ממשלה – מוצע לבחון מול יו"ר הכנסת ומול היועץ המשפטי של הכנסת את הצורך בהעמקת ההכשרה בנושא חשיפה למידע מסווג והשמירה עליו עבור החברים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, וכן להמליץ לכנסת לקדם, במסגרת כללי האתיקה של חברי הכנסת, את החובה לשמור על סודיות של מידע מסווג שמובא לידיעתם.
-       למפות ולהגדיר במסגרת כל אחד מגופי המדינה, מיהם בעלי התפקידים המוסמכים לקבוע רמת סיווג, לשנות רמת סיווג או לאפשר מסירה של מידע סודי, לגבי מידע שנוצר באותו הגוף.
-       לחדד במידת הצורך את נהלי השיח מול התקשורת בתוך הגופים השונים, בדגש על הגנה על מידע מסווג.
-       לגבי פורשים: לוודא קיומן של הנחיות בנוגע להיבטי שמירה על ביטחון מידע ומידע מסווג לאחר הפרישה וחידודן לגבי כל עובד טרם פרישתו מתפקיד.
-       לקיים דיון ייעודי עם כלל גופי הביטחון ומשרד רה"מ לעניין מי שפרשו לאחר מסלול קריירה חוצה ארגונים ולגבש הנחיות בנוגע להיבטי שמירה על ביטחון מידע עבור בכירים אלו.
-       לקדם מיסודם של "אתרי מורשת" או "היכלי תהילה" לפורשים בגופים השונים כמסגרות פנים ארגוניות בהן יתאפשר לפורשים לגולל ולתעד את פועלם והישגיהם לאורך השנים.
-       לבחון את האפשרות לקדם חקיקה שתקבע הגבלות לאחר פרישה, שעניינן המשך ההגנה על הסודות הביטחוניים אליהם נחשפו עובדי ציבור במהלך כהונתם.
-       לקיים דיון עקרוני נוסף בנוגע למקרים שבהם מפרסמים אינם ממלאים אחר הוראות הצנזורה.
-       ליזום פעולות שמטרתן איסוף או השבה של מסמכים סודיים המצויים בידיים הפרטיות של עובדי המדינה לשעבר או של יורשיהם.
-       ליזום חשיבה ממשלתית נוספת, עקרונית, לבחינת פעילות הצנזורה ומאפייניה.
 
יודגש, כי היבטי האכיפה הפלילית בתחום זה תקפים ואינם מותנים ביישום ההמלצות שעניינן ארגון הוראות הדין, קידום מהלכים ארגוניים או בחינת הצורך בתיקוני חקיקה.
 
לקריאת דיווח של יוסי מלמן על הדוח ועבודת הועדה: https://www.haaretz.co.il/blogs/yossimelman/BLOG-1.9175538