בספטמבר 2018 הגישה עמותת הצלחה ערר לבית הדין להגבלים עסקיים על החלטתה של הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, לאשר את המיזוג בין ערוץ 10 לבין רשת.
לטענת הצלחה, "בנסיבות העניין וכפי שאושר היה אישור הממונה חסר, פגום ובלתי סביר", ולכן מבקשת העמותה מבית הדין להגבלים לבטל את החלטתה של הלפרין  ולחילופין לקבוע תנאים למיזוג – תנאים שיגנו בעיקר על עצמאותה של חברת החדשות.
בנוסף לכך ביקשה הצלחה צו גילוי ועיון והעתקת מסמכי תיק המיזוג. זאת, מאחר שלא התאפשר לה לעיין במסמכי המיזוג למרות שחתמה על הסכמי סודיות כפי שדרשה רשות ההגבלים העסקיים. בסופו של דבר הותר להצלחה לעיין במסמכים שונים מתוך תיק המיזוג.

לפי הערר, בתקופה שבה בחנה הלפרין את המיזוג הוגש לה נייר עמדה משותף של הצלחה והמכון הישראלי לדמוקרטיה, לפיו יש להתחשב במאפיינים ייחודיים לשוק בו מתבקש המיזוג, וכן כי השפעות של מיזוגים בתחום התקשורת אינן יכולות להיבחן אך ורק על פי אמת מידה כלכלית צרה, על אף שלטענת הצלחה הפגיעה היא פגיעה כלכלית מובהקת ממילא ולממונה קיימת סמכות מלאה בהקשר זה לבחון גם היבטים של המיזוג הנוגעים לאיכות ומגוון של שידורי החדשות.

לטענת הצלחה, בעלי המניות של הערוץ הממוזג מסרבים להתחייב על היקף ההשקעה בחדשות כפי שהיה לפני המיזוג. בערר צוין, כי לפני הגשתו לבית הדין להגבלים פנתה הצלחה לכל הצדדים המעורבים בהצעה להסכים לשלושה תנאים שנועדו להגן על עצמאותה של חברת החדשות: היקף ההשקעה בחברת החדשות יישמר כהשקעת מינימום למשך שנתיים לפחות, קביעת ערובות לעצמאות דירקטוריון חברת החדשות אף מעבר לקבוע בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ומעבר להתחייבויות הצדדים להסכם במסגרת הסכם המיזוג, וקביעת חובות גילוי מוגברות בכל הנוגע למימון הערוץ הממוזג.
 
 
בספטמבר 2018 הגישה עמותת הצלחה ערר לבית הדין להגבלים עסקיים על החלטתה של הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, לאשר את המיזוג בין ערוץ 10 לבין רשת.
לטענת הצלחה, "בנסיבות העניין וכפי שאושר היה אישור הממונה חסר, פגום ובלתי סביר", ולכן מבקשת העמותה מבית הדין להגבלים לבטל את החלטתה של הלפרין  ולחילופין לקבוע תנאים למיזוג – תנאים שיגנו בעיקר על עצמאותה של חברת החדשות.
בנוסף לכך ביקשה הצלחה צו גילוי ועיון והעתקת מסמכי תיק המיזוג. זאת, מאחר שלא התאפשר לה לעיין במסמכי המיזוג למרות שחתמה על הסכמי סודיות כפי שדרשה רשות ההגבלים העסקיים. בסופו של דבר הותר להצלחה לעיין במסמכים שונים מתוך תיק המיזוג.

לפי הערר, בתקופה שבה בחנה הלפרין את המיזוג הוגש לה נייר עמדה משותף של הצלחה והמכון הישראלי לדמוקרטיה, לפיו יש להתחשב במאפיינים ייחודיים לשוק בו מתבקש המיזוג, וכן כי השפעות של מיזוגים בתחום התקשורת אינן יכולות להיבחן אך ורק על פי אמת מידה כלכלית צרה, על אף שלטענת הצלחה הפגיעה היא פגיעה כלכלית מובהקת ממילא ולממונה קיימת סמכות מלאה בהקשר זה לבחון גם היבטים של המיזוג הנוגעים לאיכות ומגוון של שידורי החדשות.

לטענת הצלחה, בעלי המניות של הערוץ הממוזג מסרבים להתחייב על היקף ההשקעה בחדשות כפי שהיה לפני המיזוג. בערר צוין, כי לפני הגשתו לבית הדין להגבלים פנתה הצלחה לכל הצדדים המעורבים בהצעה להסכים לשלושה תנאים שנועדו להגן על עצמאותה של חברת החדשות: היקף ההשקעה בחברת החדשות יישמר כהשקעת מינימום למשך שנתיים לפחות, קביעת ערובות לעצמאות דירקטוריון חברת החדשות אף מעבר לקבוע בחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ומעבר להתחייבויות הצדדים להסכם במסגרת הסכם המיזוג, וקביעת חובות גילוי מוגברות בכל הנוגע למימון הערוץ הממוזג.